"אני נמצאת פה בשביל 2012"

היא הגיעה לפני כשנה לחדרה היישר מקיבוץ נווה איתן שבעמק בית שאן. על הגעתה לעיר דאגו מיד לדווח לי. מה כל כך חשוב? – שאלתי את עצמי באינסטינקט הראשוני אבל התשובה מיהרה להגיע. שוחחתי איתה שיחה קצרצרה בפלאפון שמיד הבזיקה לי תחושה שיש שם משהו מיוחד באשה הזו. דקות מעטות אחרי שנפגשנו הכל בבת אחת התבהר לי: נעמי בן שיטרית (43) נשלחה לפה על ידי היקום או מישהו מטעמו כדי ללמד אותנו משהו חשוב ולבשר לנו על מה שעומד לקרות בכדור המסתובב. היא מתקשרת ומורה ל"תודעת על" ויש באמתחתה רוחניות בשפע. לאלה שמצקצקים בלשונם כדאי להשאר פה עד הסוף כי הרוחניות הזו מתורגמת למעשיות גדולה.

נעמי הגיעה לחדרה יחד עם בן זוגה, מאיר, בעקבות בית הספר הדמוקרטי בחדרה, אל שורותיו הכניסה את שלוש בנותיהן (11.5, 9.5, 6.5). עד לנקודה זו הבנות היפהפיות הללו לא ידעו כלל מה זו מסגרת חינוך ממסדית, שכן למדו אך ורק במסגרת חינוך ביתי. "הסיבה שהגענו לחדרה היא בית הספר הדמוקרטי בחדרה אבל מתחילה להתבהר לי התמונה שזו לא הסיבה היחידה. המעבר הזה מהכפר לעיר מתאים לנקודת ההתפתחות שלנו כמשפחה. תמיד בית הספר הדמוקרטי בחדרה היה בתודעה שלנו, לא רק בשל היותו הראשון בארץ אלא כי הוא הכי טהור מבחינת הערכים שלו – האפשרות הרחבה ביותר של הבחירה העצמאית של הילד".

נעמי הקימה את משפחתה בקיבוץ מחניים, בו נולדה. לאחר מכן, הם עברו לקיבוץ גדות, שם יחד עם עוד קבוצת הורים הקימו בית ספר. לאחר מכן עברה המשפחה לקיבוץ נווה איתן, שם הייתה חלק מקהילה שמחנכת את ילדיה בחינוך ביתי ומתמקדת בתחום האקולוגי.

מדוע החלטת כל השנים על חינוך ביתי? האם מסגרת ביתית מסוגלת לענות על צרכיו של הילד?

"לא מצאתי אף פעם מסגרת שעונה על הצרכים שלנו. הבית כן ענה. יש בארץ מאות משפחות בהן נהוג חינוך ביתי. הדגש הוא לאפשר לילד כאינדיוידואל ליצור לעצמו את היומיום שלו, וגם המשפחה יוצרת לעצמה. אצלינו זו הייתה זרימה מוחלטת: קמים יקיצה טבעית, כל אחד אוכל מתי שבא לו, העשייה לא מנווטת בשום צורה שהיא, מקלחת על פי רצון וגם הולכים לישון מתי שעייפים. לגבי המיומנויות הבסיסיות של קריאה, כתיבה וחשבון: מכיוון שהבית הוא בית לומד, בית של תקשור ותקשורת – אז הבנות קלטו ושיחקו עם זה בדרך שלהן עם הסקרנות הטבעית. יחסית לגילאים שלהן, זה היה מהיר. היום, הן יודעות הכל, גם אנגלית".

את לא סומכת על מערכת החינוך הממסדית?

"אני לא מאמינה במערכת החינוך ובדרך שהיא מתנהלת. זו דרך בה היא לא רואה את האינדיווידואל. לכל נשמה שמגיעה לעולם הזה יש יעוד פרטני. איך אפשר להכניס עשרות ילדים לכיתה אחת וללמד אותם באופן כוללני? זה מנוגד לחוקי הבריאה. גם אם יש נושא שמתאים לכולם, הדרך שבה כל ילד לומד והקצב של כל ילד – שונים. זו מערכת מסוכנת לנפש של הילד ולהתפתחות שלו. הילד מבזבז אנרגיה ולא פועל על פי הייעוד שלו. החינוך הביתי זו אחריות מלאה של ההורים, אבל זה מאפשר גם אחריות מלאה של הילד".

אחרי עשר שנים של חינוך ביתי, מה קרה שהחלטתם על בית הספר הדמוקרטי?

"הגיע שלב שהרצון של הבנות, מבחינה חברתית ואתגרית, גבר ועלה. בתוך הקהילה שחיינו בה הבנתי שאני לא יכולה לספק להן את זה מהסיבה הפשוטה שאני עסוקה. בית הספר הדמוקרטי מיד על ענה על הצרכים הללו, והן היום מאוד מאושרות".

"סוף 2012 – שיא התהליך"

ועכשיו לחלק המרכזי של הכתבה, שכן עניין החינוך הביתי בא רק לרמז על נעמי, האשה והרוח. היא נולדה בקיבוץ מחניים, ולדבריה, תמיד הייתה אדם לא קונבנציונלי. "העולם הפנימי שלי תמיד היה חזק יותר מהעולם החיצוני. הייתי שונה, סוג של אאוטסיידרית כל החיים. הייתי מאוד אהובה בחברה אז אף פעם לא הביאו אותי למקומות לא נוחים, אבל אני הרגשתי שונה, ידעתי שאני שונה. ידעתי שיש אמת שאני רוצה לחקור או ללמוד אותה, ושהיא לא נמצאת בחיים הקונבנציונליים. כשהייתי בכיתה ב' התבקשנו לעשות עבודה שנתית, והעבודה שאני בחרתי לעשות הייתה בנושא 'פרא-פסיכולוגיה וגלגול נשמות'. זה מה שעניין אותי בכיתה ב'".

הרגשת כילדה כבעלת יכולות על טבעיות?

"נולדתי עם יכולת לעזור לאנשים דרך ייעוץ. זה שילוב של שני דברים: אהבה גדולה לבני אדם וחדות בהבנה, חכמה פנימית. הילדים בכיתה היו קוראים לי ה'פסיכולוגית' ומתייעצים איתי על הכל".

את מאיר, בן זוגה (על אף שהם נשואים כדת ודין היא אינה עושה שימוש בתואר "בעל"), הכירה בגיל 19 ושנתיים לאחר מכן הם נישאו. היא למדה עבודה סוציאלית, כי חשבה שבתחום זה יכולותיה וייחודה יבואו לידי ביטוי. "זו הייתה שנת 93'. בארץ אז לא היו מסלולי התפתחות רוחניים. מספר שנים לאחר מכן, זה קרה. סיימתי את הלימודים אבל אף פעם לא עסקתי בעבודה סוציאלית, ומיד התחלתי ללמוד: קבלה, רייקי, תקשור, ראיית הילות, הילינג ובשלבים מאוחרים יותר – כירולוגיה, קריאה בקלפים, שיטת 'המסע'".

כיום, נעמי מתקשרת ומורה שמכשירה מאות אנשים בקורס למודעות עצמית ובקורס ל"תודעת על". היא מסבירה: "בשנת 2004 מורה רוחני ומתקשר בשם זאב אבירז התחיל לקבל בתקשור מידעים בנוגע להתפתחות הבריאתית, המערכת הכוללת של הבריאה שאנחנו חלק ממנה. חלק אחד זה המידעות האישית – ההתמודדות עם רגשות, תקשורת, חיבור לשפע. כל ההתנהלות במובן הארצי והמשמעות האישית של כל אחד פה, בכדור הארץ. החלק השני הוא החיבור בין ההתפתחות האישית לבין ההתפתחות הכוללנית. אנחנו חלק ממשהו גדול. קורס 'תודעת על נועד להכין אותנו לעידן החדש'".

מתקשרת – איך זה עובד?

"אני מתחברת לתוכנית הנשמתית של האדם ומורידה עבורו מידע בנוגע להתפתחות שלו בכל תחום בחייו, ומייעצת בקשיים או קונפליקט בעבודה, בזוגיות, מול הילדים וכו'. אני מאוד רוחנית אך מאוד מחוברת לקרקע, כי הכל מעשי. מה שלא יורד לרמה המעשית – לא שווה".

איך הרוחניות הופכת למעשיות?

"נקודת המבט שלי היא רוחנית אך המטרה של הרוחניות היא לממש בחומר. אם אתה לא מרוויח מספיק כסף כדי לקדם את צרכיך או לא מצליח לשמור על הבריאות שלך וליהנות – יש ללמוד את הרוח כדי להצליח בחומר. אף אחד בעולם לא נועד למות עני וחולה, זה חוסר הבנה של איך להתנהל נכון בעולם הזה. הרוב, עדיין מתנהל בחוסר מודעות. למשל, המחאה החברתית: רוב האנשים לוקחים אותה לכיוון של 'עשו לי-שתו לי', 'ביבי, תן כסף' – וזה חוסר מודעות אחד גדול, מכיוון שכל אחד בורא את חייו, כל אחד אחראי ב-100 אחוז על חייו. כאשר אדם מדויק בתוכנית הנשמתית שלו – לא חסר לו כלום. המחאה החברתית היא שהרצון לעצמאות והתפתחות יתעורר ואנשים לקחו את זה לרמת החומר בלבד. ההתעוררות היא למטרת לקיחת אחריות של כל אדם על הייעוד שלו".

הזכרת עידן חדש ושנת 2012 אוטו-טו כאן. יש הטוענים כי כדור הארץ עומד להשתנות. מה יקרה פה?

"אני נמצאת פה, בכדור הארץ, בשביל 2012. אני חלק מקבוצה גדולה של אנשים שנמצאים פה בשביל זה. זה יקרה בסוף 2012 מכיוון שתהליכי ההתפתחות של האדם הם לא תלויי תאריך, לכן חשוב לומר שהשינוי הוא בתהליך ולא בתאריך עצמו. התהליך צובר תאוצה משנות ה-60 ושיאו בסוף 2012. אחר כך הוא ימשיך הלאה. התהליך הזה הוא שינוי תודעתי של האנשים, שינוי ההבנה שלנו לגבי מה אנחנו עושים פה בכדור הארץ ואיך אנחנו אמורים לעשות דברים בצורה אחרת. אנחנו פה עם תוכנית נשמתית אישית, וכל אחד צריך להתחבר לנשמה שלו כדי לדעת מה הוא עושה פה ומה הייעוד שלו. מתוך זה, הדבר הבא הוא איך אנחנו כקולקטיב עושים דברים אחרת בכדור הארץ".

מה זאת אומרת לעשות דברים אחרת?

"עד היום חיינו בכדור הארץ דרך התנסות וחוויה בשני מישורים: דרך החומר ודרך הרגש. האדם למד איך לחיות, לעבוד, לחנך, לשלוט – דרך החומר והרגש. הבנו שגוף-נפש זה אחד. עכשיו מגיע השינוי – יצירה ותודעה. זה לחיות את החיים דרך הבנות רוחניות גבוהות ויצירה אישית עצמאית. 'מחשבה יוצרת מציאות', 'צריך לחשוב חיובי' – כל הסיסמאות האלה בישרו לנו על בואה של התקופה החדשה שבה אנשים יבינו מעשים ורגשות דרך הבנות גבוהות. התודעה, קרי הנשמה, נמצאת מעל הגוף, מעל הראש. האנרגיות שמרכיבות את כדור הארץ משתנות: ממאסה אנרגטית שהייתה קשורה למים ואדמה, קרי חומר ורגש, למאסה אנרגטית של יסודות אש ואוויר. השינוי כבר פה: התעוררות רוחנית, חשיבה יצירתית, מחשוב וטכנולוגיה, התקשורת האינטרנטית".

איך האדם, הלכה למעשה, יחוש בשינוי הזה שאת מדברת עליו?

"אם תחשבי על משהו – אחרי חצי שעה הוא יקרה. בסוף 2012, כשהאש והאוויר יעלו בצורה חזקה – תהיה האצה. למשל, תהיה האצה בחשיפה ובגילוי של שחיתויות והסתרות, תהיה נפילה של הון-שלטון".

והילדים שלנו – הם אלה שיובילו את השינוי?

"הילדים שנולדו החל משנת 2000, גם אלה שקצת לפני, הם הילדים שבאו פיזית לעשות את השינוי. אלה ילדים של אש ואוויר – יצירתיים, מהירים, ממוחשבים, מחוברים ל'תסריט' שלהם ('את לא תגידי לי מה לעשות', 'אני בוחר', 'את לא תחליטי עליי'). הם מחוברים לתוכנית הנשמתית שלהם יותר מאיתנו. לכן, אם ילד יושב בשיעור היסטוריה ולא מתרכז בו, הסיבה היא שזה לא בתדר של התוכנית הנשמתית שלו. הגורמים החיצוניים יחליטו שיש לו בעיות קשב וריכוז. אנחנו, כילדים, לא באנו לשנות את העולם. הם באים לשנות אותנו, כי הם אש ואוויר".

השינוי בכדור הארץ יוביל לאסונות?

"זו הולכת להיו תקופה מעניינת, מרתקת ומרגשת. שינוי והרס של הישן ויצירה של החדש. יהיו דברים שיתפרקו: מערכות שלא תואמות את הרוח, תופעות טבע".

ולאן פניו של האדם בשינוי הזה?

"כל אדם צריך לשאול את עצמו מה נכון לו ברמה האישית. כל אחד צריך להתחיל לתקשר עם עצמו. לכל אחד יש 'את זה' בנקודות מסוימות בחיים שלו, שהוא יודעת מבפנים מה נכון לו. זה תקשור. ההתפתחות זה ללמוד ולממש משהו חדש מבחינת הנשמה, כלומר שבאף גלגול היא לא עשתה אותו, שכן לא באנו לפה כדי למחזר את עצמינו".

איך האדם יכול לתקשר עם עצמו?

"רגע לפני שנרדמים, ב'נים לא נים', ברגע של הרפיה מוחלטת יש נקודת חיבור לנשמה. בנקודה הזו ניתן לשאול את הנשמה: 'האם הכיוון שבחרתי תורם להתפתחות שלי?'. התשובה מגיעה כעבור יום-יומיים, לאחר שהנשמה הולכת 'לספריות הקוסמיות', בודקת את ההתאמה ומחזירה תשובה. האדם ידע את התשובה, הוא יקבל סימן"