הסטוץ הרוחני

הפעם אני פונה בעיקר אל הפנויים והפנויות שבינינו, בעיקר לאלו הפעילים מינית ללא קשר זוגי מחייב. הפעם אני מעלה על שולחן הדיונים, יותר נכון על מיטת הדיונים, את נושא הסטוצים.

הסטוצים הוא נושא מורכב שאפשר לדון בו רבות ועמוקות. מצד אחד, יש לסטוצים שם לא משהו, נדבקה להם תבנית סטריאוטיפית. יש אנשים שעבורם סטוץ הוא טאבו מוחלט, כי סקס זה עניין שעושים רק עם מישהו שאוהבים, בעיקר כחלק מקשר זוגי.

מהעבר השני של המין האנושי, יש בני אדם שממש חיים על סטוצים. הם לא מסוגלים להתחייב לקשר אחד מסוים וחשים צורך בריגושים המתמידים שמספקים הסטוצים. מה הם הריגושים שבסטוצים? החיפוש, הצייד, וכמובן האקט עצמו.

ל"מטבע" המיוחד הזה אין שני צדדים, ויש לו גם את הסוג השלישי של האנשים. הסוג הזה נמצא על הסקאלה שבין הסוג הראשון לבין הסוג השני, איפשהוא באמצע.

כך או כך, לא משנה מה סוג האנשים, סטוץ הוא סטוץ והוא מעורר תגובה רגשית כלשהיא, לכאן או לכאן: מסקרנות, התעוררות והתלהבות ועד קנאה ושאט נפש.

התמרה ושמה מין

אנחנו, אנשי העולם המערבי המודרני, רגילים להתייחס אל סטוצים כאל ריגוש רגעי, פורקן, הרפתקה מינית וכדומה. ההתייחסות היא שסטוץ היא סיטואציה שאין בה ולא כלום – לא מהלב ולא מהרוח, יש בה עניין גופני גרידא, מלהיב, מגרה, אפלולי במקצת, מסתורי במעט ויש מקרים שהיא גם אסורה בהחלט.

ההיבטים החיוביים בסטוץ, כלומר אותן נקודות תרומה והתפתחות שלנו בה, ברורים לחלוטין: אנחנו עושים סקס עם מישהו שאנחנו לא ממש מכירים, לא לעומק, שלא ממש אכפת לנו מה הוא חושב עלינו ושרוב הסיכויים שגם לא אפגוש אותו יותר בחיים. יופי של דבר. מצב כזה מאפשר חופש עצום שבדרך כלל אנחנו לא ממש מפרגנים לעצמינו, כי כשיש מעורבות רגשית וכשאכפת לנו מאותו אדם וממחשבותיו עלינו, יש לנו נטייה לסבך את דברים, לרצות את האחר ולהפוך להיות מי שנדמה לנו שאנחנו אמורים להיות. מנקודת מבט כזו התמונה ברורה: סטוץ נקי מרגשות הוא חופש אמיתי לאדם.

עקב כך ובאותה מידה, אפשר להבין את כל הנקודות "המפחידות" הקיימות בסטוץ: הפחד להיקשר אל מי שאינו מעוניין בכך, הפחד שייקשרו אליי כשאינני מעוניין בכך, הפחד להחשף, הפחד מהטאבו שבמין מזדמן. פחד פחד פחד. אוסף של פחדים בסיטואציה אחת.

אי אפשר להתעלם מהפחדים, הם קיימים ונוכחים, ואני שומעת אותם יומיום, במשך שנים רבות, מפיהם של אנשים רבים. בשל כך, אפנה לכל אותם אלה שכן בוחרים בסטוצים בתדירות זו או אחרת, בתקופות מסויימות בחייהם או כדרך חיים.

עבור כל אלה אני רוצה להציע דרך אחרת להתייחס אל סטוצים, דרך שלא תגרע בכלום מתחושת החופש, אבל באותה נשימה תהיה גם סוג של חוויה, אולי חוויה אחרת שלא כל כך מוכרת – חוויה רוחנית וצמיחה.

הטנטרה הטיבטית-בודהיסטית עוסקת רובה ככולה בחיבור שבין המין ללב. לימוד הטנטרה הוא בעצם מסע עמוק וטרנספורמטיבי פנימה, אל נבכי הנפש, מסע שפעמים רבות עובר דרך הגוף, דרך המין, אל הלב. זו התמרה של אנרגיית המין (שהיא למעשה אנרגיית החיים) אל אנרגיית הלב.

התמרה כזו היא עוצמתית משמעותית מאוד בכל רובד של החיים, ואין שום סיבה לא לקחת אותה איתנו אל הסטוץ הבא שלנו.

וזה הולך כדלקמן

מה שלמעשה אני מציעה זה לא שינוי בפרקטיקה של הסטוץ, אלא יותר בגישה הפנימית אליו. הפעולות החיצוניות לא משתנות, אבל התנועה הפנימית משתנה מקצה לקצה. וזו הצעתי:

בחרתם את המועמד או המועמדת לסטוץ, נוצר קשר ומתחיל הפלרטוט. מרגע זה ואילך אני מזמינה אתכם להתבונן בפרטנר כאילו הוא התגלמות הנשיות/הגבריות עלי אדמות. להתייחס אל הפרטנרים הנבחרים כאל אלי האהבה שלכם. כן, ממש ככה, אלי האהבה. להתבנון באהבה גדולה על גופם, להעריץ מבפנים את התנועתיות של גופם, להשתכר מהריח שלהם, להתבלבל מהטעם שלהם, להתענג על המגע שלהם, ועוד יותר מכך – להתענג על הליטוף שלנו אותם. בכלל – להתייחס אל כל הסיטואציה כאל זכות גדולה, לאהוב את האדם איתו אתם נמצאים באותו רגע, להפנים את גודל האירוע – זה ממש לא מובן מאליו להיחשף גופנית ורגשית בפני אדם אחר, יש פה בהחלט מה להעריך ועל מה להוקיר תודה.

אני יודעת, זה נשמע קצת זר ומוזר, אבל אני מבטיחה לכם שזה שווה את המאמץ. הריגוש יהיה גדול יותר, החווייה הגופנית תהיה מספקת יותר, הפחדים יהפכו ללא רלוונטיים והחווייה הרוחנית – נו…זו תהיה חוויה שאתם, רק אתם, תדעו בדיוק מה משמעותה. אחכה שתנסו ותספרו לי בעצמכם. לכו עכשיו, שלא תאחרו לסטוץ…