אם תרצו, חלוצה לא תהיה אגדה

דמיינו לעצמכם שאתם גרים בעיר שבנויה כולה על תשתיות טכנולוגיות החדישות ביותר שקיימות. אתם קמים בבוקר, נועלים את הדירה, שבנויה על מערכות הפעלה מתוחכמות ויעילות, באמצעות כרטיס חכם, שבעזרתו אתם גם משלמים עבור הנסיעה בתחבורה ציבורית (שאינה מונעת מדלק), עבור קניות בסופר המרכזי וגם עבור פעילויות נוספות שמתרחשות בשעות אחר הצהריים. מקום העבודה נמצא ממש בסמוך למקום מגורכם (אפילו אפשר להשקיף עליו בבהירות מהמרפסת), כך שהמילה "פקקים" נותרת במעורפל בתאי הזיכרון. אתם חיים במקום שרואה אתכם, מקל על איכות חייכם ומעוניין לתת לכם את מה שמגיע לכם מעצם היותכם אתם. והעיר, היא נהנית מהייצרנות, היזמות והאיכפתיות שאתם מעניקים לה מהיותכם חלק חשוב בקהילה. אתם, אולי לראשונה במציאות חייכם, זוכים לחיות בחברה מתוקנת שמציבה אתכם במרכז.

 

עכשיו, אחרי שדמיינתם, חזרו למציאות, פקחו עיניכם וקראו את הכתבה הבאה שכנראה עשויה לשמח אתכם שכן הדימיון אותו רקמתם במוחכם לפני מספר שניות, בעתיד הלא כל כך רחוק יהפוך במדינת ישראל למציאות של ממש שתקרא: העיר "חלוצה". "חלוצה", בשטחי הנגב, עומדת להיות העיר שמסמלת את העולם החדש, הטכנולוגי, האקולוגי, היעיל והאינדיווידואלי. דוד בן גוריון רצה להפריח את השממה – "חלוצה" תעשה זאת בדרך החכמה.

הרעיון להקמת עיר המובססת על פלטפורמה של חברה חדשה שאינה מונעת מרווח אלא מהצבת האדם במרכז קהילתו, עלה ב-1982 במוחו של שמואל דריילינגר, איש תיאטרון שהפך ליזם וקבלן בנייה. הוא ראה בבירור בחזונו עיר טכנולוגית ומתקדמת במדבר, ומאז ועד היום, במשך 30 שנה, הוא פועל להקמתה. לפני מספר שנים, חברה אליו מירב הראל (39), תושבת תל אביב, עיתונאית ופרסומאית לשעבר, אשר פועלת ללא הרף לקידום רעיון העיר "חלוצה" והפיכתו לעיר אשר תהווה מודל לערים נוספות בארץ ובעולם.

"קשה לאנשים לתפוס את זה, הם לא מאמינים שמישהו באמת רוצה להקים עיר כזו מתוך דאגה לאנשים. זה מסר שלא מצליח להתקבל, זה נשמע כמו הבטחות חסרות בסיס. אנשים חסרי אמונה", אומרת הראל. "אחד האתגרים הגדולים שלנו זה לגרום לאנשים להאמין שיש להם כוח. השינוי  שאנחנו מתמודדים מולו זה השינוי התודעתי של אנשים, לגרום לאנשים להבין שכוח היצירה, השינוי והבריאה טמון בנו, באנשים. בשנה שעברה חצי מיליון איש יצאו לרחובות, וזה היה הניצן הראשון של התלכדות, של תקווה, של 'אפשר לשנות', אך המציאות הישנה טפחה על פניהם והייתה התעלמות של מי שהיה אמור לקדם ולשנות. אנשים חזרו לבתים לאותה תודעה שאי אפשר לשנות ושאין לנו את הכוח לשנות. לכן, האתגר שלנו היום הוא עוד יותר קשה".

שמה של העיר "חלוצה" נולד מחולות "חלוצה", שטח של כ-300 אלף דונם, עליו היא תוכננה להיבנות. החולות נמצאות בנגב המערבי, דרומית לרצועת עזה, צפונית לניצנה, קרוב לגבול עם מצרים. "חולות חלוצה זה אחד השקרים הגדולים של מדינת ישראל כי השטח מוכרז שנים כשמורת טבע אך בפועל זה שטח אש של צה"ל. כיום מתאמנים שם כוחות של צה"ל. זה פרדוקס, כי אחת הביקורות הקשות שאנחנו מקבלים היא הטענה שאיך עיר שחרטה על דגלה דאגה לסביבה רוצה להרוס שמורת טבע, אז זה המקום להודיע אחת ולתמיד: אין שם שמורת טבע אלא 'שמורת צה"ל'. דוד בן גוריון היה מתהפך בקברו עשרים פעם לו היה יודע שלא ניתן להפריח את השממה כי צה"ל שולט בשממה.

"המקום נבחר מאחר שהתנאים הגיאוגרפיים מתאימים להתיישבות, קרי הם דומים לאלו של שפלת החוף ויש שם מאגר מי תהום ענק. עקב הבעייתיות של השטח, נבדקים כיום מספר מיקומים חלופיים בנגב לעיר 'חלוצה'. גם אם העיר לא תוקם בחולות 'חלוצה היא תשאר בשמה, 'חלוצה', כי זו העיר הראשונה במדינת ישראל שבה תתקיים חברה מתוקנת".

על פי החזון, כל מערכות החיים בעיר יפעלו על פי תפיסת העולם החדש. "מערכת חינוך חדשה שמבטלת את מפעל הציונים ואת מרכיבי מערכת החינוך הישנה, ושמה דגש על הילד האינדיווידואלי. מערכת בריאות חדשה ששמה דגש על רפואה מונעת תוך שילוב אינטגרלי עם הרפואה המתקדמת ביותר, קרי 'ננו טכנולוגיה'. כל העיר עצמה בנויה על מוטיב אקולוגי, כלומר: תשתיות אנרגיה מתחדשות כמו שימוש בסולר, שימוש בתחנות רוח, צמצום פסולת, מחזור מלא. טכנולוגיות בנייה חדשות, מערכת תחבורה אקולוגית וחכמה שבאה לידי ביטוי במניעת פקקים וזיהום. לא תותר כניסת רכבים לעיר המונעים בדלק, ותהיינה הקצאות שטח נפרדות לרוכבי אופניים.

"העיר כבת קיימא לא תלויה בשום גורם חיצוני אלא מספקת לעצמה את האנרגיה, את המים, את המזון על ידי חוות הידרופוניות המספקות מזון אורגני לכל תושבי העיר במחירים מסובסדים. כל הטכנולוגיות המתקדמות שבאות לידי ביטוי בדיור חכם יינתנו במחיר בר השגה לתושבים, כי אם העיר חרטה על דגלה צמצום פערים כלכליים וחברתיים, יש לשחרר אנשים מעול המשכנתאות, ההישרדות ויוקר המחיה. אנחנו מעריכים שקניית דירה בעיר 'חלוצה' תעמוד על כ-1/3 עד 1/2 מהמחירים הקיימים היום בשוק, ומדובר בדירה שפועלת על תשתיות טכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם ומערכות הפעלה אוטומטיות שמצמצמות את הצריכה האנרגטית.

"הכניסה לבית תופעל על ידי כרטיס חכם שאיתו התושב ישלם עבור תחבורה ציבורית, בסופר ובקולנוע. כעיר בת קיימא המספקת לעצמה את כל צרכיה, התושבים יעבדו בעיר במגוון תחומים: הייטק, חינוך, תרבות ועוד. בעיר יהיו מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות. כשם ש'אינטל' כיום מחזיקה את תושבי קרית גת, כך מרכזי המחקר והפיתוח בעיר 'חלוצה' יספקו מקומות תעסוקה עבור התושבים. העיר תנוהל על ידי התושבים באמצעות 'דמוקרטיית המונים'".

העיר צפויה להיבנות בצורה מודולרית המורכבת מ-13 יחידות, כשכל יחידה מונה 22 אלף איש. על פי הצפי, בסוף 2016 תבנה היחידה הראשונה שתמנה 22 אלף איש, זאת בזכות טכנולוגיות הבנייה החדשות המאפשרות בניה מהירה ויעילה. 286 אלף איש צפויים לגור ב-2020 בעיר "חלוצה".

מהי תפיסת האינדיווידואל ב"חלוצה"?

"העיר היא כוורת אנושית. הדבר היחיד שאדם צריך להתחייב אל עצמו בעיר כזו הוא: תדאג לעצמך ולאינדיווידואליות שלך בכל תחומי החיים, תדאג לאחרים ולאלה ששותפים לקהילתך ותדאג למקום. יהיה אחד שישמש כהנדסאי, אחד שיעסוק בהוראה, אחד שיגור בדירת שני חדרים ואחר שיגור בדירת חמישה חדרים, אבל נקודת הפתיחה היא שווה. הבסיס הוא שיוויוני מבחינת מה הוא מקבל מהעיר בה הוא חי ובה הוא שותף – אותן אנרגיות, אותן תשתיות, אותן מערכות. כל אדם יקדם את עצמו בהתאם לבחירותיו שלו. האדם יוכל לממש את הפוטנציאל הקיים בו אך ורק כאשר נמנעת ממנו מלחמת הקיום וההישרדות, שזו המלחמה שכיום אנחנו חיים בה על אוטומט".

"תושבי מדינת ישראל יקימו את 'חלוצה'"

עד כאן החזון המרהיב של העיר שמסמלת את תפיסות ואורח החיים החדשים של עתיד מדויק ומיטיב עם אנשיו. אך כמו כל חזון חדש ופורץ דרך שמנסה לפלס דרכו בין מנגונים מעכבים, ישנים ואוטומטיים, כך גם החזון של "חלוצה", במיוחד כשעלות הקמתה של העיר "חלוצה" עומדת על סך של כ-60 מיליארד דולר.

בשנת 2008 פעל שמואל דריילינגר להקמת עמותה ל"חלוצה", אך רק השנה, עקב ביורוקרטיה סבוכה, אישר משרד המשפטים את הקמת העמותה. הראל: "עמותת 'חלוצי השלום' הוקמה על מנת לבנות עיר חכמה בנגב, המושתת לאדם והסביבה וחותרת לצמצום פערים כלכליים וחברתיים תוך יישום מדיניות בה האדם עומד במרכז – את זה המדינה אישרה אבל מעבר לזה היא לא עוזרת בשום דבר, לכן אנחנו, במקום לשבת ולחכות, מגייסים כספים מהעולם, מומחים מהארץ ומהעולם ואת האנשים שיבואו לגור.

"הפגישה העסקית הראשונה שלנו במרץ השנה הייתה עם מר סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל. בסיומה של הפגישה הובהר לנו שבמערכת הפוליטית הקיימת לחזון של 'חלוצה' יהיה קשה להתממש. שמואל ואני יצאנו מהפגישה הזו ואמרנו שהשנה היא 2012, שליטים עריצים ודיקטטורים נפלו, ואנחנו בפתחו של עולם חדש ובעולם חדש אם אנחנו לא יכולים לנצח את הריקבון של המערכת הקיימת אז נפעל בדרך חדשה שהיא: פנייה אל העם ואל אלה שכן מעוניינים לחיות עולם חדש. זה היה השינוי בהבנה שלי ושל שמואל, שהקמת העיר 'חלוצה' תתאפשר רק בעזרת העם, לא ההנהגה".

בחצי שנה האחרונה, אנשי "חלוצה", שרובם התגייסו בהתנדבות לפרויקט הגדול, פועלים בשלושה מישורים: גיוס הון, גיוס מומחים וגיוס תושבים.

"באתר של 'חלוצה' נערכת הרשמה של אנשים, תוך מילוי טופס וקבלת מספר תושב שמבטיח לך זכות וקול שווה בעיר. זו הכרה של כל אדם בזכות הבסיסית שלו לחיות באיכות חיים מקסימלית. כרגע, זו תמיכה רעיונית. יש כבר כ-1,000 נרשמים, כשאנחנו שואפים להגיע ל-22 אלף איש".

ההרשמה לעיר – מה היא מקנה עבור הנרשם ועבור קידום העיר עצמה?

"באמצעות ההרשמה אנחנו רוצים לאסוף את אותם אנשים שבאמת מעוניינים לחיות בעיר כזו. 22 אלף איש זה כוח, זה מנדט, זה 22 אלף איש שיאמינו בכוח שלהם לזכות באדמה ולדרוש אותה מהמדינה. אנחנו מאמינים שלמדינה לא תהיה ברירה אלא להקשיב ל-22 אלף איש שדורשים את הזכות לחיות בחברה מתוקנת".

כאשר מדובר בכסף מימוש החזון הופך למורכב יותר, לכן גיוס ההון של פרויקט 'חלוצה' פועל בתוך הארץ ומחוצה לה. "אנחנו נפגשים עם עשרות גורמים בארץ. לצערינו הרב, חיפשנו אנשי הון וחזון, והבנו שאנחנו צריכים אנשי חזון שיש להם גם הון, אבל הבשורות הטובות הן שהגענו לבנק העולמי ויש גורמים רבים בעולם שמקצים כספים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים לפיתוח של ערים חכמות בעולם. בבנק העולמי נאמר לנו שעל מנת לקבל את הכספים הגדולים אנחנו צריכים לקבל את אישור הממשלה, לכן חזרנו אחורה. אנחנו עכשיו פועלים לגיוס יזמים ובעלי הון מקומיים. רוב העובדים והפעילים של חלוצה עושים זאת בהתנדבות.

"באשר לגיוס מומחים, אנחנו נפגשים עם מומחים שונים להקמות של המערכות השונות בעיר. אנחנו מקימים צוותי היגוי שיקימו יחד את הפלטפורמות החדשות. המומחים מתגייסים כי הם מבינים שמדובר בחזון פורץ דרך".

למען הסר ספק, במיוחד בקרב אלה המחזיקים בספקנות או בהיעדר אמונה ביצירת העולם החדש: ערים חכמות וחדשניות כבר נבנו ונבנות בימים אלה בעולם, כגון: העיר מאסדר באבו דאבי, העיר סונגדו בדרום קוריאה והעיר פלנט בפורטוגל. "כל מה שמתוכנן ל'חלוצה' כבר קיים בערים האלה. החידוש של 'חלוצה' הוא להשתמש בעיר הזו כמודל ותשתית לחברה חדשה, ש'חלוצה' תשמש כמודל שישוכפל במקומות נוספים בארץ ובעולם. בערים החכמות הקיימות בעולם לא מושתתת תפיסת האדם במרכז, וב'חלוצה' כן. תיקון חברה קיימת וישנה ייקח עשרות שנים, כי יש כוחות שמחזיקים בישן ומעכבים את ההתפתחות של האדם והחברה. כשבונים מערכת חברה חדשה מהיסוד שלה, מערכת שמנוטרלת ממניעי רווח וכוח – ההקמה שלה היא קצרה יותר וברת יישום".

צפו בסרטונים המציגים ערים חכמות הקיימות בעולם:

לפני כשבוע נערך כנס "חלוצה" ראשון בתל אביב בו השתתפו כ-250 איש שנרשמו לעיר והביעו את רצונם לחיות בה. הכנס, בו הרצו מספר מומחים, היווה את יריית הפתיחה הראשונה לסדרה של כנסים שצפויים להיערך בעתיד הקרוב.

יצירת העולם החדש מתוך העולם הישן, איך מתמודדים עם האתגר הלא פשוט?

"אני שואבת השראה מאנשים שעשו את זה כנגד כל הסיכויים. אני בעיקר דואגת להקשיב וללמוד מאלה שעשו את הבלתי אפשרי לאפשרי. אנחנו מתרכזים בכוח שהולך וגדל ולא בכוחות שמנסים לשמר את הקיים ולעכב את החדש".

לפרטים נוספים והרשמה הכנסו לאתר "חלוצה".