שירת המלאכים

כבר חודש ימים שאני מנסה לתת ביטוי לכתיבתי. בדרך כלל כתיבת המילים, הצלילים, התווים והאקורדים זורמת לי, אבל הפעם זה לא הלך. עד שהמלאך השומר עליי, שלפעמים קצת נרדם בשמירה (אולי זה החורף), שיגר אליי לפני מספר ימים קצה חוט מחדוות הכתיבה. בשניה אחת הברז נפתח ויצא ממנו זרם של מחשבות ומילים, שהפריחו את המדבר השומם בו שכנה כתיבתי במשך חודש ימים.

מלאכים בשמי המוסיקה

צפיתי בסרט דוקומנטרי נפלא על מוסיקאי בשם רודריגז. רודריגז היה בן להורים שהיגרו למקסיקו בשנות החמישים המאוחרות.
הוא היה יוצר את הלחנים, כותב את המילים ומבצע את השירים. שירים ומנגינות מחאה בסגנון הבלוז, הרוק והפולק האמריקאי. מחונן. פרסונות מבינות דבר בעולם המוסיקה טענו שהוא היה מבין גדולי האמנים, ואף השוו אותו לבוב דילן.

הסרט מספר שהבחור המחונן בשלב מסוים בחייו התייאש מהקריירה המוסיקלית שפצח בה, ולאחר שניים וחצי תקליטים (השלישי אף פעם לא הושלם), הקים בית ותא משפחתי באמריקה וחדל לעסוק  במוסיקה. הוא עבד לפרנסת משפחתו כפועל במשך עשרות שנים, מבלי לדעת שבצד אחר של העולם הוא נחשב למעין אלביס עלום שם.

מיליוני (!) תקליטים שלו נמכרו, ופרטיו האישיים שהיו כתובים על גבי עטיפות התקליטים המקוריים משנות השבעים היו כל כך עמומים שאף אחד לא ידע מי האמן הזה, מאיפה הוא ולאן נעלמו עקבותיו. שני אנשים, שהוקירו את המוסיקה האיכותית שיצר, הקדישו חלק נכבד מזמנם כדי לפתור את התעלומה המסתורית של זהותו. הסוף של הסרט מרגש ומפתיע, כאשר השניים הללו שינו את חייו של רודריגז, נתנו כבוד לו וליצירותיו ובדרך גם שינו את חייהם לטובה.

מלאכים בשמי האש

זהו סיפור מדהים שאוזניי נחשפו אליו על צעירה ישראלית שהשתחררה מהצבא בסוף שנות התשעים ועבדה כמאבטחת במועדון תל אביבי. ערב אחד ניגשה אליה תיירת אמריקאית מבוגרת וביקשה להיכנס למועדון. המאבטחת השיבה לה בנימוס כי המקום בשלב זה מלא והמליצה לה לחזור כשעה מאוחר יותר, שכן עד אז תדאג לה למקום. מספר דקות לאחר לכתה של התיירת מחבל מתאבד נכנס למועדון והפעיל מטען נפץ. אנשים נהרגו. המאבטחת ניצלה .

התיירת האמריקאית הרגישה צורך להודות למאבטחת הצעירה על כך שהצילה את חייה. היא רכשה עבורה כרטיס טיסה לארה"ב, והזמינה אותה לביקור. הצעירה הישראלית נחתה בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001. כן, עיניכם רואות נכון: זהו יום אסון התאומים. האמריקאית יצאה ממשרדה ששכן באחד מבנייני התאומים כדי לאסוף משדה התעופה את האורחת הישראלית שלה. מספר דקות בודדות לאחר שיצאה מהבניין, אירע האסון הגדול.

הצעירה הישראלית הצילה אותה פעמיים ממוות. מספרים שהאמריקאית, כהוקרה למתנת החיים הכפולה שזכתה לה, תמכה כלכלית בישראלית לכל ימי חייה.

מלאכים בשמי החיים

יש קסם בשני הסיפורים האלה, המתארים מלאכים בדמות בני אדם שמצילים חייהם של אחרים. זה מרגש, זה הירואי, זה דרמטי. הכל נכון, אך הסיבה האמיתית שבעטיה בחרתי לספר אותם היא לא "אנשי ההצלה" אלא דווקא השניים האחרים: האמן המסתורי והאמריקאית. הם אלה שהובילו לחייהם את האנשים הנכונים בזמן הנכון ובמקום הנכון. הם אלה שמשכו לחייהם את התמיכה האנושית הנדרשת. הם אלה שכנראה פעלו מתוך חיבור לעצמם ובכך חיברו לחייהם את כוחות העזר הנכונים.

הסיפורים האלה מדברים אליי כי הם ממחישים בצורה דרמטית ומסקרנת את ההשפעה הבלעדית של האדם על חייו, שמתנהלים תחת אש, מורכבויות, משברים, בחירות, דילמות. האדם קובע את משמעות חייו, ולפי קביעה זו יופיעו ויתגלמו בפניו כל המשמעויות בהתאם: אנשים, סיטואציות, הזדמנויות. ה"גיבורים" בסיפורים הללו הם לאו דווקא אלא שהצילו והושיעו אלא אלה שהזמינו אותם לחייהם.

אני יכול לעשות את זה פשוט יותר, בלי מטאפורות וסיפורים גדולים. דוגמאות פשוטות מהחיים.

למשל, בחירה נכונה של בן זוג. מי אתה ומי הוא השותף לחיים שמתאים לך? מה אתה רוצה ומי הוא השותף לחיים שיהיה נכון וחשוב לרצונותיך? מה מצבך בחיים ומיהו בן הזוג שתואם את מצבך הנוכחי?

בעלי העסקים והעצמאיים. מי הם האנשים הנכונים שיתמכו בייעודך? באיזו נקודה אתה נמצא ומה המחיר שאתה יכול לדרוש ממנה? לאלו משברים הובלת ולמה?

יוצרים. מה הדרך בה אתה מתמקד באמנות כייעוד חייך? איך אתה משנה ומשתנה בהתאם להתפתחויות החיים? הרי, כאמור, שינית מצב, שינית תפיסה – שינית את מעגל האנשים סביבך.

האנשים שנמצאים סביבך, שיודעים לתמוך, לסייע, לדחוף, לבעוט ואף להציל את חייך – כל אלה נמצאים שם בזכותך. אתה הוא הסיבה. המלאכים לא יגיעו אם לא תקרא להם.

אני שר לכם: