alonמאחר ולמדינת ישראל אין מטרות וחזון ברורים, מערכת החינוך מטולטלת כל פעם מחדש על ידי שר חינוך תורן. מה התלמידים מבינים מזה? איך זה משפיע על חזונם? תמיר ללוז מתחיל בשיעור אזרחות ומסיים בשיעור האזרח הקטן במדינתו הפרטית. הסוף פה הוא בעצם ההתחלה החדשה של כולנו
שיעור קצר באזרחות.
אחד הקשיים המרכזיים בתחום החינוך נובע מהעובדה שבמדינת ישראל אין חוקה, כפי שיש במדינות רבות, אשר מכילה את הערכים הבסיסיים של המדינה, המתווים את השלד ואת החזון שלה. החוקה היא, למעשה, מערכת של חוקים בסיסיים שכמעט ולא ניתן לשנות.
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מתבססת על חוקי יסוד ובאופן לא רשמי גם על הכרזת המדינה. המאבק שקיים בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית הוא למעשה גם הקושי לייצר חוקה וערכים משותפים. מכאן, גם קשה לקבוע את אופי המדינה בצורה ברורה ואת המטרות והחזון שלה. כל קבוצה מושכת לכיוון שלה ומנסה להשפיע על אופי המדינה שתהיה יותר יהודית או יותר דמוקרטית-ליברלית. מדינה יהודית שומרת על אופייה היהודי, הציוני ולא משאירה מקום לקבוצות של מיעוט בחברה, ואילו מדינה דמוקרטית-ליברלית מאפשרת שוויון בין קבוצות המיעוט המשפיע על אופייה היהודי.
איך זה משפיע על החינוך?
הפערים בין הקבוצות הוא בסיס למאבק מתמיד על אופייה של המדינה המשפיע באופן ישיר על מערכת החינוך, על חומר הלימוד ועל אופן היישום שלו. מדינה יהודית תרצה שבספרי הלימוד יהיה דגש על ההיבטים היהודיים-ציוניים ופחות מקום לקבוצות מיעוט, והדמוקרטיה שתלמד בקרב אזרחיה תהיה רק ברמה הפורמלית. לעומת זאת, במדינה דמוקרטית-ליברלית יהיה דגש בחומר הלימוד על מהות הדמוקרטיה, על חירות ושוויון. הקבוצה שתצליח ליצור כוח גדול יותר היא זו שתקבע את האופי של מערכת החינוך, וכך, על ידי חינוך, מייצרים אזרחים בהתאם לאופי המדינה המועדף. זו הסיבה שמערכת החינוך בישראל משנה את דרכיה ושיטותיה על פי שר החינוך התורן. הסובלים העיקריים מכך אלה המורים והתלמידים. בסופו של דבר, גם המדינה.
ועכשיו לעניין המהותי.
הסיבה שפתחתי בשיעור קצרצר על אזרחות קצר היא תחושת הבלבול הקיימת לגבי המטרות והחזון של החינוך בישראל, כפי שאני מבחין בה כמורה ומחנך. לאן משיטים את הספינה? הרי כשספינה שטה ללא יעדים ומטרות ברורים, אשר משתנים ללא הרף תוך כדי שיוט, מתרחש בזבוז גדול של אנרגיה, כסף ומשאבים…קורים גם דברים טובים בדרך, אין ספק, אך הם לא בשליטה ומבלי לשים לב, אנו יכולים למצוא עצמנו במקום שכלל לא רצינו להיות בו. לחזון ולמטרות יש חשיבות רבה, גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. כשיודעים בבירור להגדיר מהן המטרות, מה שנשאר זה לחתור אליהן.
השיוט של תלמידיי בכיתה.
מתוך ההבנה שיש חשיבות רבה לחזון, אני, כמורה וכמחנך, מנסה להנחיל זאת בתלמידיי. אני שואף ללמד אותם להסתכל קדימה, אף להסתכל רחוק, ולברר עם עצמם מה הם רוצים, אלו מטרות הם רוצים להשיג ואלו ערכים מניעים אותם. הנטייה הרווחת היא רק לחיות את ה"כאן ועכשיו" ו"לזרום". לעיתים הנטייה הזו תורמת אך בבסיס רצוי שיעמוד החזון.
כבר בימים הראשונים לפתיחת שנת הלימודים אני עובד עם התלמידים על זיהוי הערכים שלהם. מה חשוב להם להשיג? מה מניע אותם? אחד רוצה לשפר את הביצועים שלו בכדורגל, השני רוצה לשפר את ציוניו, השלישי רוצה להגדיל את מעגל חבריו והרביעי לחזק את הקשר עם המשפחה. זה מעניין אותם וגם אותי מה שחשוב להם באמת.
לאחר שאנחנו מזהים את הרצון והמטרות, אנחנו מתחילים לקבוע יעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך. כל תלמיד מזהה מה החשוב ביותר מבחינתו, ומהו הערך, שאם ישיג אותו, ירגיש סיפוק, מימוש עצמי ומלאות. לאחר זיהוי החזון, בונים תוכנית פעולה אישית שתוביל למימושו של החזון בצורה היעילה והטובה ביותר עבור התלמיד.
אני מוכרח לספר מתוך ניסיון שהתהליך הזה מעורר אותם למודעות עצמית, ומפקס אותם גם באשר לרצונות שלהם וגם באשר לדרך להשגתם. אני בונה עם תלמידיי מערכת יעדים אישיים עבור המחצית הראשונה של הלימודים. הם מגדירים וכותבים אותם על דף, מכניסים למעטפה ופותחים אותה בסוף המחצית. בשלב הזה הם בודקים האם השיגו את מה שהציבו לעצמם, מה ברצונם לשפר והאם יש מטרות נוספות.
אלו מטרות לטווח הקצר אך גם החזון ארוך הטווח מקבל את מקומו. מנקודת מבטם הנוכחית, הם כותבים לעצמם מכתב מהעתיד ומספרים ל'אני הנוכחי' מה קורה איתם כשיהיו גדולים. גם כאן, המכתב מוכנס למעטפה אשר נפתחת בשלב מאוחר יותר. כמובן שהתלמידים ישנו את מטרותיהם פעמים רבות, אך זו לא הנקודה, כי החשיבות היא שהם בעצמם מייצרים חשיבה קדימה, אמונה עצמית, מיקוד, מודעות ויעילות. הם מדמיינים את עתידם ומכוונים לשם.
התהליך הזה משמעותי לא רק עבור תלמידים בבית ספר אלא עבור כל אדם, כל קבוצה ובטח שעבור מדינה: קודם זיהוי ערכים והגדרת חזון ואז תוכנית פעולה. זה תהליך מפתח, מצריך חשיבה עמוקה עוד בטרם יוצאים לפעולה ולמימוש במציאות הפיזית, מבטיח יעילות ודיוק ומונע בזבזנות אנרגטית-כלכלית-פיזית.
זה לשנות הרגלים ישנים.
תהליך חשיבה מעמיקה ליצירת חזון הן אישי והן משותף זה לא תמיד עניין פשוט, במיוחד לאור העובדה שאנו רגילים לקפוץ למים ורק אז ללמוד לשחות. אנו לרוב מותנים לחשוב תוך כדי תהליך, באופן של 'נעשה ונשמע'. השינוי טמון בכך שקודם נשמע ורק אז נעשה.
על ידי חינוך ותמיכת ילדינו לחשיבה עמוקה היוצרת פעולה מדויקת, נוכל לשפר את חיינו, לעצב את מדינתנו ולחיות כבוראי מציאות ולא ככאלה המנסים לחיות, לשרוד ולהתאים למציאות הקיימת.
