אולי זה יפתיע אתכם אבל כדי לחקור לעומק, לגלות ידע חדש ולהתפתח ולהתחדש באופן מתמיד, עלינו להכיר בחשיבותה של הבורות. להיות בבורות מודעת. בהרצאה מרתקת, מנפץ סטיוארט פיירסטיין, חוקר מערכת העצבים, את שיטות המחקר בעולם המדע, את החשיבות שמעניקים לעובדות ואת עקירת יכולות שאילת השאלות וחקירת התשובות מהתלמידים במערכת החינוך. זה מתחיל מחיפוש אחר חתול שחור בחושך…
ככל שהידע שלנו גדל, כך גדלה יותר הבורות. מדוע? כי כל שאלה מובילה לעוד שאלה.
כשרבים מאיתנו משתמשים במושג הבומבסטי "העולם החדש", מושג שלעיתים יכול להשמע כ'סתום' או אמורפי, הכוונה בעיקר היא לרכישת ידע חדש. ידע חדש אודות הקיום שלנו, יצירת המציאות שלנו, בניית העתיד שלנו והפעלת תפיסות חיים חדשות שיסייעו לנו בכל אלה. זהו ידע חדש המבוסס על גילויים חדשים שנמצאים מעבר לעין, מסתתרים מאחורי שיטות חשיבה מקובעות ומוקצים עקב הישענות מתמדת על עובדות ישנות. הגילויים הללו רלוונטיים לכל תחומי החיים: חינוך, בריאות, עסקים, כלכלה, התפתחות אישית, טכנולוגיה ועוד.
כדי לאפשר לעצמנו לגלות ידע חדש ולהתגלות עבור עצמנו מחדש, עלינו להעניק חשיבות לבורות. כלומר, להניח שאנחנו עוד לא יודעים הרבה, שידע חדש ומפתיע טרם נגלה בפנינו ושנדרשת מאתנו חקירה חשיבתית מתמדת.
בהרצאה ב-TED, מספר סטיוארט פיירסטיין, חוקר מערכות העצבים באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב, על חשיבות הבורות כמנוף להגדלת הידע. הוא מדבר על שיטות המדע הישנות, על ההערכה המוגזמת לעובדות ועל מערכות החינוך כיום שאינן יודעות להעריך את יכולת החקירה של הילדים אלא בעיקר יודעות לעקור אותן. "צריך לתת לתלמידים לחוש את מה שמעבר לגבולות ואת מה שמחוץ לעובדות", הוא אומר.
מוזמנים לצפות בהרצאה מרתקת של איש מדע שמטיל ספק בצורות החקירה והלמידה (מתורגם לעברית, 18:33):
