על השאלה הזו תוכל לענות כשתדע האם אתה שייך למודלים הישנים: "העובד העצמאי" (עדיין מתפקד כשכיר של עצמו) ו"יזם הלייף סטייל" (כשכל שאיפותיו הן לצאת לפנסיה בגיל 40) או שאתה שייך לזרם היזמות החדש בו: אתה שחקן ראשי במספר מגרשי "משחקים", יוצר סביבה עסקית חדשה עם חוקים חדשים ומקים עסק בינלאומי מהמחשב הנייד ומניצול ידע ומשאבים קיימים. רונן גפני, הוגה ויוצר משחק העסקים הבינלאומי, שולח אותנו לבדוק אם כבר עלינו על הגל החדש או עדיין תקועים בגל של שנות התשעים ותחילת האלפיים. יש גלגלי הצלה
רוחות השינוי של השנים האחרונות מנשבות בעוצמה בעולם היזמות, ומי שמסתכל סביבו יכול לראות דור חדש של יזמים ובעלי עסקים, ואני לא מדבר על "נערי הסטארט-אפ" (שהם ברובם "עבדים" מודרניים עם רכב צמוד).
היזמים החדשים הם לא בהכרח אנשים טכנולוגיים, הם יזמי אופנה, משחקים, עיצוב, אמנות, פיננסים, מסעדנות ועוד מגוון רחב של תחומי פעילות. הם לא יושבים במשרדים, גם לא באלה ה"מגניבים" של חברות הטכנולוגיה – הם נמצאים בבתים, בבתי הקפה, במתחמים עירוניים או בפרברים. הם נראים אחרת, מתנהגים אחרת ועושים עסקים אחרת.
מה השתנה מאז ועד היום?
במשך עשרות שנים מכרו לנו את חלום "מירוץ העכברים", שהפציר בנו: "עבודה קשה – שכר בצידה, תלמדו קשה, תעבדו קשה, ותזכו ב….מכונית גדולה וחדשה!"
זו גם הייתה שאיפתם של היזמים באותה תקופה. הם שברו את מחסום העבודה הקבועה, ויצאו לדרך חדשה, חמושים ברעיונות (לפעמים גם בקצת כסף), במוכנות ונכונות ל"עבודה קשה", אבל מתוך תפיסה של עצמאות ויצירה. אותם יזמים של שנות ה-80 וה-90 הם למעשה "עובדים עצמאיים" – יצאו ממקומות העבודה כדי לעבוד בעסק של עצמם אך בעוד הם מתפקדים כשכירים של עצמם.
נכון, יש להם יותר חופש תנועה ואין בוס תובעני או כועס כשלא מגיעים לעבודה, אבל גם אין משאבים כלכליים, אין אגף מערכות מידע, אין מחלקת גבייה, אין עמיתים לעבודה – צריך לעשות הכל לבד והתחרות היא קשה. במקום "פרסים" של מכונית גדולה, חסכונות ודירה, הם זכו ב"פרס" מלחמת הישרדות מתישה.
ואז הגיעו בשנות האלפיים יזמי "החיים הטובים" וה"לייף סטייל", כשהם נושאים עימם הבטחות להכנסה פאסיבית וחופים טרופיים מפנקים, אקזיטים מהירים, נדל"ן מניב, רשת שמוכרת מעצמה. בעצם הכל רק כדי לברוח ממפלצת "העבודה הקשה". לעבוד קשה במשך כמה שנים ולצאת לפנסיה בגיל 40. קלי קלות: אין יותר בוס, אין יותר עבודה, כמה ספרי התפתחות ומודעות פה ושם, קצת השכלה פיננסית ואתם שם.
עשרות מיליונים יצאו לדרך חדשה אך מעטים בלבד הגיעו לארץ המובטחת. רבים עוד לומדים, מקדמים, מתקשרים, נפגשים, כשהרצון לברוח מ"מירוץ העכברים" חזק יותר מכל.
זה לא עבד. לא נוצרה תרבות עסקים חדשה ולא שונו פני התעשייה, התעסוקה והחינוך. לא השתנה דבר.
למה זה לא עבד?
התשובה פשוטה: החיים הם מסע ולא מטרה.
החיים מכוונני תהליך ולא תאריך.
החיים הם שילוב של עבודה קשה והנאה.
שני המודלים הישנים של טיפוס היזם היו מכווני מטרה, וזה לא משנה אם זו הייתה "מכונית גדולה" או אלה היו "חיים ללא דאגה". הדגש היה על היעד, על הפרס, על הזכייה.
הם התאימו לרוח התקופה אז אך לא לרוח התקופה היום.
רוחות השינוי הביאו איתן אפשרויות והזדמנויות חדשות, תפיסות חדשות ודור חדש שמבין שעבודה קשה ו'לייף סטייל' הם לא שני קצוות של אותה הסקלה אלא שתי סקלות שונות שניתן להיות בהן בעת ובעונה אחת. הם לא רוצים לעבוד כמו "חמורים" עד גיל 70, אבל גם לא לפרוש בגיל 40 (מי רוצה להשתעמם 60 שנה?). היזמים החדשים רוצים לעבוד עד גיל 70, 80 ואפילו 90 כי זו לא "עבודה" – זו עשייה, זה ביטוי אישי, זו צמיחה מתמדת.
מי הם היזמים החדשים?
היזמים החדשים יודעים לשלב "עבודה קשה" עם חופשה והנאה באותה שעה.
היזמים החדשים מכווני תהליך ובאותה העת מכווני מטרה.
הם שחקנים במשחק . הם "גיימרים".
הם פעילים במספר "משחקים" במקביל, לא "עבודות" ולא "עסקים".
קורות החיים שלהם הם לוח תוצאות של Achivments & Rewards ולא הכשרות ותעודות.
הם גלובליים, זריזים וחכמים.
הם משתפי פעולה ולא 'סוליסטיים'.
הם מבינים שהתחרות היא מול ההישגים שלך מאתמול ולא מול ההישגים של החברים שלך מהיום.
הם יודעים לשחק משחקים משותפים הרבה יותר מוצלחים.
הם חברים ב "קהילות" ולא בארגונים או מועדונים.
העסקים שלהם הם רב מימדיים, בדיוק כמו החיים שלהם.
הכיף הוא גם אמצעי וגם מטרה, ולא רק כ"בונוס" שמתקבל פעם בשנה.
הם לא "משתלבים" בשוק העבודה, הם יוצרים סביבה עסקית/חברתית חדשה.
הם ממציאים מקצועות ותחומי פעולה חדשים, ויוצרים משחקים חדשים עם חוקים חדשים.
הם לא עסוקים באיסוף תארים אקדמאיים ותעודות הצטיינות, הם תלמידים חופשיים שצוברים מיומנויות, תובנות והבחנות.
עבורם סרטון ב- YouTube שקול ללמידת קורס באוניברסיטה או סדנת העשרה.
הם ממוקדי תוכן ולא תדמית.
הם מתקשרים מהירים, ספונטניים וללא מחיצות גיל, תואר, מדינה או מקצוע.
הם כבר מזמן נטשו את החליפות החונקות והמסורבלות, והחליפו אותן בחולצות נושמות ומרעננות.
הם לא מתלהבים ממותגים אלא דווקא מהשונים והיצירתיים.
איך פתאום זה אפשרי?
כי אנחנו חיים בעולם עם חוקים חדשים, עם תקשורת מהירה ורשתות חברתיות. זה עולם של מידע זמין, קשרים רחבים, משאבים זמינים ויצירתיות.
הם יכולים להקים היום מהבית עסק בינלאומי מצליח ורווחי, לטוס ברחבי העולם כמעט בחינם (אם אתה מכיר ומבין את תוכניות הנקודות של כרטיסי האשראי הנכונים), לקבל הזמנות לקפה ומסיבות עם חברים שהכרת ב- asmallworld.com, ולישון בחינם על ספות הסלון של יזמים אחרים באמצעות startupstay.com.
הטאבלט והמחשב הנייד הם המשרד החדש, כששירותי "ענן" ותוכנות חינם מאפשרים להם לנהל את כל צרכי המשרד, ממיילים ורשתות חברתיות ועד ניהול שיווק וחשבונות. דרך שירותים כמו fiverr.com הם רוכשים כמעט כל שירות שעולה על דעתם בדולרים בודדים (מאתרי אינטרנט ומצגות, דרך תוכניות עסקיות וכלה בסרטוני וידאו של לקוחות).
שחקנים כמו שחקנים, הם מכווני אתגרים. הם מחפשים "לעלות לשלב הבא" ולא לנסות לעשות את החיים "קלים" אלא בעיקר לעשות אותם מעניינים.
היזמים החדשים משחקים על לוח משחק גדול יותר, מלא בכלים וקלפים.
הם בעצם מספרי הסיפורים החדשים, כשהם רואים את עצמם כתסריטאים, במאים ושחקנים של החיים.
הם צומחים מכישלונות ומבינים דבר אחד חשוב: תמיד יש דרך לנצח את המשחק, ואם נפסלתי אני פשוט עוד לא מספיק מיומן, אז כל מה שנשאר לי זה לעשות Restart ולהתחיל את השלב מחדש.
החלק המדליק בעניין הוא שאפשר לפגוש אותם בכל מיני גדלים, גילאים ותחומים, כי ההזדמנות להיות חלק מקהילת היזמים החדשים פתוחה לכולם: צעירים, מבוגרים, גברים, נשים, עצמאים ושכירים.
רק צריך להתחבר לזרם התודעה הנכון ולגלוש על גל האפשרויות.
רונן גפני ירצה על יזמות חדשה ויצירת עסק חכם באירוע נפגשים ל-cafe שייערך ב-21/4 בבנימינה