"הסטודנטים האלה יהיו מהמנהיגים החדשים של ישראל"

יש פה צעד חלוצי ומהפכני שמעיד בצורה ברורה ביותר שהעולם משתנה ועל כל חלקיו להשתנות בהתאם. יש פה הבנה חדשה שרואה היום עבור המחר כי הקולקטיב זקוק לפריצות דרך משמעותיות בקיומו וכי הפרטים בו הם אלו שיעשו זאת. יש פה בשורה חדשה שמבטאת את יציאתם לאור של תחומי דעת, מקצועות ועיסוקים חדשים, שמה שבעיקר מייחד אותם הוא הרווח הכפול: הרווח האישי ורווח הכלל.

במילים אחרות: כאשר האקדמיה בישראל מתעוררת משנתה ומתחילה להביט קדימה היא רואה לנגד עיניה ציבור שלם של יזמים עסקיים-חברתיים שיוצרים פה הלכה למעשה עולם חדש שמצליח להיטיב עם אזרחיו ומשאביו.

הראשונים לעשות זאת הם מכללת סמינר הקיבוצים, בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי, שפותחים לראשונה בישראל מסלול חדשני המשלב הכשרה לניהול עסקים חברתיים עם הכשרת מורים בתחום, ומעניק תואר ראשון בחינוך (B.Ed.) ותעודת הוראה בניהול עסקי. בניגוד למסלולי לימוד עיוניים קונבנציונליים, הסטודנטים במסלול ייחודי זה יפעלו גם בשטח: יכירו לעומק פרויקטים חברתיים קיימים ויפתחו בעצמם את העסקים החברתיים החדשניים שלהם. זו אינה רק תשתית לימודית למילים גבוהות, תיאוריות אקדמאיות וכוונות טובות אלא תשתית ליזמות מעשית של ממש.

ברחבי העולם כבר קיימים בתי ספר ומרכזי למידה העוסקים בלימוד יזמות חברתית דרך עשייה, כגון: KNOWMADS בהולנד, School Without Borders בקנדה, Kaos Pilot בדנמרק ועוד – והם אלה שנתנו השראה לפורמט הישראלי החדש.

יריית הפתיחה הראשונה בישראל תהיה באוקטובר הקרוב, כאשר עשרות סטודנטים ילמדו ויפעלו בו זמנית להגשמת חלומם ולמימוש יכולותיהם ביצירת עסקים הבנויים על מודלים חדשים. ב-12 באוגוסט ייערך יום פתוח במכון לחינוך דמוקרטי שבסמינר הקיבוצים, המזמין את הקהל הרחב להתעניין, לפגוש את המנחים ולקבל פרטים נוספים אודות מסלול הלימודים החדש.

בראש המסלול עומדת ד"ר ענבל אבו, בוגרת תואר שני במנהל עסקים במסלול HMBA ודוקטורט בנושא אחריות חברתית של עסקים בישראל מאוניברסיטת בן גוריון. סגל המרצים כולל מומחים בתחומי מערכות מידע וטכנולוגיה, מבנים ותהליכים ארגוניים, תכנון עסקי וניהול פרויקטים, כלכלה, משפטים, תקשורת שיווקית ועוד.

מי שעומדת מאחורי הקמת מסלול הלימודים החדש יחד עם ד"ר אבו היא עמית לרנר (39), אשר תנהל את כל הפן המעשי של התוכנית. לרנר, אם לארבעה, תושבת קיבוץ רבדים, בעלת תארים ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון, בעצמה עברה שינוי מהותי כאשר עזבה את עבודתה במשרד האוצר לטובת המגזר החברתי.

"כבר בלימודי הכלכלה שלי היה לי דיסוננס – לא הבנתי למה החברה היא זו שמשרתת את הכלכלה ולא להפך", היא מספרת. "לימדו אותנו איך בנקים מייצרים כסף יש מאין, ואף אחד לא שאל איך דבר כזה קורה. הפנמתי את הכל ואמרתי לעצמי שזה העולם ואני לומדת אותו. הייתי שאפתנית והיה חשוב לי לעסוק במקום הכי נחשב, אגף התקציבים במשרד האוצר, שם הייתי מנערי האוצר. הסתובבתי במסדרונות הכנסת ומשרדי הממשלה וראיתי איך החלטות מתקבלות, ואיך לבני 25, שרק סיימו תואר, ללא ניסיון, יש את היכולת להחליט על מיליוני שקלים. הדיסוננס שלי הלך וגדל. התחלתי לשאול שאלות ולא אהבו את זה".

לרנר עזבה את משרד האוצר, למדה הנחיית קבוצות, השתתפה בסדנאות מודעות ובמהרה נחשפה לתחום הארגונים החברתיים והחלה להשתלב בו. "התנדבתי בפרויקטים של נוער בסיכון ולראשונה נחשפתי לעולם שנקרא מגזר שלישי – עמותות וארגונים חברתיים. לאחר מכן השתלבתי בעמותה לשינוי חברתי, 'בעצמי', וניהלתי את מרכז הצעירים בשדרות בשנים הכי קשות של העיר. ליוויתי הרבה מאוד צעירים, יזמים חברתיים, שהיו ללא אוריינטציה עסקית".

את קפיצת המדרגה בתחום עשתה כשהתקבלה ללימודים במסלול מנהיגות במכון "מנדל" בירושלים. "זיהיתי שיש נתק בין עולם העסקים והכלכלה לעולם החברתי, ושלאנשים שרוצים לקדם מטרות חברתיות חסרים כלים עסקיים וחשיבה כלכלית ומקיימת, והם נתמכים בעיקר על תרומות. בניתי חזון של כלכלה אחרת, בת קיימא – מגזר עסקי שלא קיים אך ורק למען מקסום רווחים אלא גם בעל חזון לעולם טוב יותר, לקיימות. דרך צילה פירן-קרני, אשה מעוררת השראה, נחשפתי לבית ספר מיוחד בהולנד, KNOWMADS, שמלמד יזמות ועסקים חברתיים. זה בית ספר פרטי לאנשים בוגרים, שמקנה להם כלים ביזמות וחשיבה יצירתית על מנת להגשים חזון של עולם בר קיימא. בית הספר עושה זאת בדרך מאוד מיוחדת של למידה מעשייה. הם עובדים על פרויקטים אמיתיים במהלך הלימודים. צילה היא אחת ממקימות התוכנית בהולנד, ויחד איתה ניסינו להביא את התוכנית הזו לישראל אך להביא תוכנית כזו לארץ, שזו תוכנית חוץ אקדמאית, זה עניין יקר וכמעט בלתי אפשרי. כשהבנתי את זה, פתאום נפתח לי חלון הזדמנויות בסמינר הקיבוצים, שרצו, במסגרת המסלול ללימודי חינוך דמוקרטי, לפתח מסלול נוסף בניהול עסקי".

מודל למידה מעשייה

כה טבעי שהמכון לחינוך דמוקרטי (אותו ייסד אחד מאנשי החינוך המובילים בארץ ובעולם, יעקב הכט), שהוא עצמו גוף חברתי שמקדם זה שנים רבות פרויקטים חינוכיים וחברתיים ברחבי הארץ – ירצה לפתח מסלול אקדמי שמעניק כלים עסקיים וכלי חשיבה יזמית שיעודדו את דור העתיד ליצור מציאות חדשה.

"התפיסה של יזמות חברתית היא בדי. אנ. איי של המכון לחינוך דמוקרטי, שכבר מפעיל תוכניות בחינוך שמלמדות יזמות חברתית. נוצר קשר ביני לבין המכון לחינוך דמוקרטי, שסיפר לי על ההזדמנות והרצון לפתוח מסלול חדשני, ראשוני וייחודי מסוגו בארץ שמשלב הכשרה לניהול עסקים חברתיים עם הכשרת מורים בתחום ומעניק תואר ראשון בחינוך BED ותעודת הוראה בניהול עסקי. ד"ר ענבל אבו ואני איתרנו סגל שלם של מרצים לכלכלה, חשבונאות, התנהגות ארגונית – שלכולם יש ניסיון חברתי בנוסף לידע המקצועי. כל אנשי הסגל האקדמי מביאים עימם ניסיון מתחום העסקים החברתיים, כי היה חשוב לנו שזה לא יהיה עוד סוג של מסלול למנהל עסקים אלא מסלול מיוחד המכניס את הערך החברתי לתוך הראייה העסקית".

בתום הלימודים, הכוללים שלוש שנים של החלק העיוני ושנה של הסטאז', יוכלו הבוגרים להתקבל למערכת החינוך כמורים בתחום היזמות החברתית, וכאמור, להקים ולפתח בעצמם מיזמים כאלה.

"כחלק מתוכנית הלימודים המרכזית, יש יום שטח קבוע בו פוגשים הסטודנטים יזמים מעוררי השראה, ארגונים פעילים ואת האתגרים האמיתיים מולם ניצבים הארגונים. זאת, מתוך תפיסה שהלמידה האמיתית מתרחשת מעשייה בשטח. הסטודנטים גם עוברים תהליכי התפתחות אישית. בקורס שנקרא 'סדנת החממה' יעברו הסטודנטים תהליכים אישיים עמוקים למציאת ואיתור היכולות האישיות שלהם מול צרכי העולם והאתגרים הבינאישיים והסביבתיים. הסטודנטים עומדים לקבל כלים מעשיים ועסקים – איך לבנות מודל עסקי שמקיים את עצמו, איך לאתר משקיעים, איך לגייס כספים. הם יקבלו ליווי אישי של מנטורים מעולם העסקים שיעזרו להם להקים ולפתח את הפרויקטים. הלמידה גם תתקיים בצוותים – פרויקטים שיחולקו לצוותים כדי לדמות כמה שיותר עשייה אמיתית שמורכבת משיתופי פעולה, חלוקת תפקידים, שונות בין אנשים וכו'".

הגדרת עסק כ"עסק חברתי" אינה תמיד ברורה. לרבים בציבור נדמה שמדובר בארגונים וולונטריים או כאלה שאינם למטרות רווח, כשלמעשה זה לא בהכרח נכון

"יש ויכוח 'הגדרתי' כי יש רצף של הגדרות לעסק חברתי. בויקיפדיה ההגדרה היא מיזם שבא לקדם מטרה חברתית במתודות עסקיות. מצד אחד, יש הרבה עסקים חברתיים שמאוגדים כעמותות או כמלכ"רים, ומצד שני יש עסקים חברתיים שמאוגדים כעסק מורשה. חלק מההגדרות מדברות על שתי שורות רווח – כלכלי וחברתי. אנחנו לא רוצים לתת הגדרה אלא לייצר מגוון, לייצר למידה של מה המודל המתאים לכל רעיון. חשוב להכיר את מגוון המודלים. מה שבעיקר אנחנו רוצים זה ללמד חשיבה יזמית וללוות את תהליך היזמות, שמורכב משאילת שאלות. המוקד הוא היזם החברתי.

"יש לנו במסלול סטודנט שכבר הקים חברה לשליחויות על אופניים בתל אביב – שזה עסק לכל דבר, וסטודנטית אחרת שהקימה חווה לגידול ירקות שעובדים בה בני נוער בסיכון. המגוון הוא עצום. המטרה המוצהרת היא לייצר את היכולת להתפרנס בכבוד מאותו מיזם שמיטיב עם הציבור ועם הסביבה ומקדם אותם. העסק חייב להיות מקיים וכלכלי. אנחנו רוצים שהסטודנטים יקימו מיזמים ארוכי טווח, שמקיימים עצמם ומצליחים להשפיע על הסביבה".

על אף הראייה החדשנית, תנאי הקבלה למסלול זה עדיין נשענים על תכתיביה הקבועים של האקדמיה

"דרישות הקבלה למסלול הן פסיכומטרי ובגרות מלאה ברמות סבירות ביותר. אין פה סף גבוה שבלתי ניתן לעבור אותו. בכל זאת, אנחנו מעניקים תואר אקדמי ולכן הדרישות הן בסיסיות. פסיכומטרי באזור ה-500 ובגרות מלאה מספיקים בהחלט כדי להתקבל אך מה שחשוב בתהליך הקבלה הוא הריאיון האישי עם הסטודנט בו מתנהלת בדיקה הדדית".

כל סטודנט וייעודו

לא בכדי האקדמיה מוצאת לנכון לעודד יזמות בקרב דור העתיד. עולם העסקים הנוכחי מאבד מיציבותו, מערכות הכלכלה מצויות בטלטלות קשות וההתפתחות הטכנולוגית והרשתית תופסת תאוצה לעבר מחוזות חדשים. בפתחו של העתיד הקרוב כבר עומדים מקצועות ותחומי דעת חדשים, שיהיו מנת חלקה של זירה יזמית ועסקית חדשה. אם בעבר כל אם יהודיה הייתה גאה שבנה רופא או מהנדס, יכול להיות שבעוד שנים מספר היא תהיה גאה לספר לחברותיה שבנה הוא יזם חברתי.

"התוכנית נולדה כחלק מהתעוררות כלל-עולמית מאוד גדולה, והבנה שנדרשת כלכלה אחרת ושהמודל הקפיטליסטי לא עובד. עולם העסקים הישן הולך ומתפרק, הוא הופך ללא רלוונטי, ותחלואי השיטות הישנות הולכות ונחשפות. האנשים מפתחים לאט לאט צרכנות מודעת וחשיבה עצמאית. תודעה חדשה מתפתחת באמצעות חינוך: מי אני, מה באתי לעשות בעולם ומה הם הערכים שמניעים אותי בעולם הזה. השאלות הללו הן הבסיס של תפיסת החינוך הדמוקרטי – האינדיווידואל, החשיבה הביקורתית, החשיבה העצמאית, הבחירה האישית, המעורבות החברתית.

"השינוי התודעתי הוא לא סיסמה. חלק מתהליך התפתחות התודעה הוא להבין שאנחנו מרקם אורגני אחד שלכל אחד יש תפקיד ייחודי, לכל אדם יש את ייעודו. כל אחד צריך להביא את המתנה שלו. זה Win – Win – אני עושה לעצמי והחברה יוצאת נשכרת מכך. אנחנו לא רוצים לומר לסטודנטים איך ומה לחשוב אלא שהם יגלו זאת בעצמם. התוכנית שלנו רואה אותם כמנהיגים החדשים של ישראל".