הקוסווגרה הכי טובה בעולם

אין מילה יותר מכוערת בעברית מהמילה "חמות". בספניולית את לא צריכה לקלל אותה – שימי "סוגרה", הוסיפי את ה"קו", והרי לך – "קוסווגרה".

לצערי, גם אני חמות.

ערב אחד הגיע לביתנו בני "המרכזי". את התיאוריה שלי לגבי הכינוי "מרכזי" ודאי כבר שמעתן, אבל אחזור על הרעיון כי הוא פשוט גאוני: למי שיש שלושה ילדים – הקטן חמוד גם אם הוא כבר בן 40, הגדול תמיד רציני ואחראי וזה שבאמצע מרגיש דפוק, אז תנו לו שם ראוי והוא כבר מרגיש יותר טוב – "המרכזי".

אז בני "המרכזי" הגיע אלינו והודיע: "אמא, אני מתחתן!"

אמרתי לו  בקרירות "מזל טוב" כי יש הבדל עצום אם הבת שלך מתחתנת או הבן שלך מתחתן.

כשהבת שלך מתחתנת – איזה אושר! נו, שתתחתן כבר ותעשה ילדים, הרי השעון הביולוגי שלה דופק.

אבל אם הבן שלך מתחתן… למה מי זאת הקטנה שתיקח לי את הילד שגידלתי כמו יבלית 30 שנה בחוג כינור ובחוג קראטה? האמא של החתן צריכה לעמוד בפתח של האולם כמו "לוסטרה" עם שמלה מהוליווד עם נצנצים ועם פייטים… שהקטנה תדע מהדקה הראשונה מי פה "המלכה האם"!

לקחתי "משכנתה" ויצאתי לחפש את שמלת ה"קוסווגרה". הסתובבתי בכל רחבי דיזנגוף ולבסוף נפלתי על החנות של טובל'ה. היא נתנה בי מבט זועם ואמרה: "אין במידה שלך". אמרתי לה בקול עמוק וסמכותי: "אני אשה עם אופי וכל שמלה שתתני לי, אכנס אליה. יש חודש עד החתונה". היא נתנה לי שמלת "קוסווגרות" מושלמת. מקדימה נצנצים ופייטים ומאחורה לא נסגרת 15 ס"מ.

מיד פניתי למבצע צמצום היקפים של ה"קוסווגרה". ראיתי בעיתון מודעה על כך שנטורופת מפורסם עושה מבצע שבוע בזכרון יעקב, הרזייה בשיטה מיוחדת – מים וחוקן. יופי, מצאתי!

שם, ישבו 30 מיידלעך עגולות וצוחקות. פתאום נכנס הד"ר, איש קטן וצהבהב, ושאל: "מי רוצה מסלול מהיר?".

"אני!", צרחתי והזדקפתי.

מסביב כולן שותקות. "מה שמך?", שאל הד"ר בנעימות. "בלהה תורן", לחשתי והבנתי שנפלתי חזק. "טוב", אמר ,"תעלי לחדר. את – רק מים וחוקן. אני כבר מגיע אלייך".

3,000 שקל לשבוע רק בשביל חוקן ומים? מה אני אידיוטית?! בוא נשמע מה האחרות מקבלות: בארוחת בוקר אבטיח, בארוחת צהריים אבטיח ולעומת זאת בארוחת ערב –  גם אבטיח אבל זה לא היה סתם אבטיח, זה היה אבטיח גלילי עם גרעינים שאם את מספיק זריזה וגונבת את הגרעינים ומסתירה בכיס, יש לך גם ארוחת ארבע .

אמרתי לעצמי שאם שילמתי כל כך הרבה, אני גם בזה וגם בזה. בערב אחרי הצום, העלה אותנו הד"ר לגג והתחיל לעשות תרגילי טאי-צ'י. מרוב נשימות התחלתי להתחרפן. עלה באפי ריח שווארמה בלאפה עם חומוס וצ'יפס…

אבל למבצע הזה גייסתי את כל הדרמה: נעלתי את נעלי הספורט ולבשתי את בגדי הספורט שלי. רצתי אל הד"ר ואמרתי: "מרוב דיאטה יש לי מה זה אנרגיות… אני יכולה לצאת לריצה?".

הד"ר פער עיניים תמהות. מעולם לא קרה לו שאחת מפרות הבשן השרועות אצלו באחו יצאה לריצה. הוא בלע את רוקו ואמר בקול סמכותי: "בנות, כל הכבוד לגב' תורן. מה אתן יושבות כאן ומשחקות רמיקוב? צאו לריצה יחד איתה!".

"לא", לחשתי, "לא צריך, אני כבר רצה", והרבצתי מיד ספרינט. דבר אחד לא ידעתי שבזכרון יעקב הכול עליות. אני רצה ובנשימות האחרונות שואלת את עצמי: "איפה יש כאן שווארמה?".

כשהגעתי סוף סוף לפסגה ומצאתי דוכן קטן עם שווארמה, עצרתי לחשוב. איך אני קונה עכשיו? אולי מישהו יצא לרוץ אחרי? אולי הד"ר יתפוס אותי? אל דאגה, אני מרמלה,  אני יודעת איך קונים "סמים".

עמדתי ליד השווארמה והתחלתי ללחוש: "פססס, פססס, פססס…".

"מה?", שאל המוכר.

"שווארמה", עניתי לו בלחש.

"בלאפה או בפיתה?", שאל.

"בלאפה, בלאפה", עניתי בחוסר סבלנות.

"עם צ'יפס?", שאל.

"הרבה, הרבה", מלמלתי, "וקולה, לא דיאט קולה".

לקחתי את "האוצר" אל מאחורי הדוכן למען לא יראו ולא ידעו, ובא לציון גואל.

בסוף השבוע הד"ר שקל את כולנו. זו ירדה ק"ג וזו שניים, ואני עליתי רק 800 גרם

"גב' תורן", אמר לי הד"ר בחיוך, "כל הכבוד לך. אצלך זו מסת שריר מהריצות שעשית כל לילה".

אמר אמר, לא נשבור לו את המילה….

כשאני אומרת "לא" למה אני מתכוונת?

הגעתי הביתה ודחפתי את השמלה של טובל'ה לבוידעם יחד עם בגדי המילואים של אמנון.

בחתונה של הבן "המרכזי" שלי עמדתי כמו "קוסווגרה" מבוישת.

"יופי בלהה", אמרה לי חברתי הטובה, נחמה. "רואים שהשתדלת לא להשתדל".

מאז אותו ערב אני ה"קוסווגרה" הכי טובה בעולם כי למדתי להגיד "לא".

"לא, אתם לא צריכים לבשל שום דבר לפסח, אני כבר אעשה הכול לבד", "לא, לא קשה לי חמישה נכדים ביחד, אין לי פילאטיס ואין לי בכלל תוכניות", "לא, לא צריך להרים כלום מהרצפה אחרי שתלכו אני ואבא נזחל ונאסוף לגו, לגו, לגו (ואחר כך ישר לאורטופד)", "לא, לא נורא שאתם נוסעים לחו"ל ומשאירים לי ילד עם 40 חום, אם יקרה משהו אז יש את 'הלל יפה', נאשפז ונתאשפז", "לא, לא חשוב שאתם משפצים וצריכים 50 אלף דולר. אבא ואמא לא יאכלו אבל אתם תשפצו ותשפצו".

מהיום שלמדתי להגיד "לא" אני "הקוסווגרה" הטובה בעולם.