alonזהו יישוב שתושביו פועלים להתפתחות, יוזמה ויצירתיות. הוא אינו מחזיק במחלקת רווחה וסעד כי אין צורך בה. הילדים, הצעירים והמבוגרים חיים רק על פי בסיס חשיבה ייחודי ואישי. היישוב מנוהל על ידי גוף חיצוני ואנשים פרטיים. הכניסה לפוליטיקאים אסורה. אייל פרץ מזמין אתכם להציץ על היישוב המודרני של ישראל. אוטופי או לא, זו לא השאלה
אספר לכם על ישוב אוטופי. הוא אוטופי נכון לעכשיו אך אני באמת מתכוון לפעול להקמתו.
היישוב הזה הוא מקום, לא עיר, לא קיבוץ, לא עיירת פיתוח ולא ישוב קהילתי או משהו בסגנון.
הוא יקרא בשם שיהיה לו משמעות לגבי אורח החיים שיושתת בו. הוא יהיה ממוקם באיזור שלא נמצא בצפון, לא בדרום ובטח שלא בשטחים כבושים/מושאלים.
תושבי היישוב יהיו אנשים מכל העדות, המינים, הגזעים והצבעים. כולם אוהבי אדם ושוחרי חיים בריאים בנפש, בגוף וברוח. כולם אנשים שהמבטים שלהם מופנים רק קדימה להתפתחות, יוזמה ויצירתיות.
כל אדם שירצה להתגורר ביישוב הזה יהיה חייב להיות עם בסיס חשיבה עצמאי שפועל על פי מצפן אישי ממוקד ומדויק, והוא זה המאפשר סימביוזה בין האינדיווידואלים. נשמע מסובך? לא, זה לא כזה מסובך. כל העניין הוא ליצור ישוב שמורכב מבני אדם שלא תולים עצמם באלמנטים וגורמים חיצוניים, והאחריות לחייהם ולהתפתחותם היא בידיהם הבלעדיות. ככה זה קל ויעיל יותר.
לא תהיה מחלקת רווחה וסעד, כי לא יהיה בה צורך, שכן האנשים ביישוב יפעלו מתוך עצמם ללא הטיות וטעויות כאלה ואחרות. לא יינתנו ארוחות חינם אלא רק אמצעים להשגת אוכל לכאלה שבכל זאת יזדקקו לכך. מי שיהיה זקוק לסיוע או עזרה יקבל שירות שיתבסס אך ורק על קבלת כלים ליצירת שינוי ומציאת פיתרון.
לכולם כמו לכולם תהיה היסטוריה כזו או אחרת שאותה הם ירפאו במהלך חייהם ביישוב, ואת משקעי העבר הם ישיבו למקום הראוי להם, במגירה צדדית או על מדף תחתון, לא במרכז דופק החיים.
החיים בקהילה ביישוב יתבססו על סימביוזה דומה לשיווק רשתי. כל בעל מקצוע יהפוך להיות נותן השירות לכלל התושבים. לצוות הרפואי תהיה מרפאה קטנה ואינטימית, המכולת תהיה חמה ונעימה ותכין ארוחות ארוזות וכריכים מזינים לעובדים ולתלמידים העושים דרכם למעוז חפצם.
זה יהיה ישוב מודרני עם תפיסה עצמאית בה כל אחד הוא איש מקצוע פרטי הנותן לשכניו שירות אדיב ומקצועי. בעלי מקצוע חופשיים יחברו לא כשותפים אלא כבעלי אינטרס משותף לפיתוח, יצירה ומינוף.
דור ההמשך יגדל אל תוך מקום המציע שלל אפשרויות ביטוי עצמי כבר מהגיל הרך, בהן גם תרומה ומחויבות לקהילה. כל אחד על פי כישרונו ורצונו.
במרכז התרבותי יוצגו קטעי אמנות גם על ידי המבוגרים וגם על ידי הצעירים והרכים, גם במועדים ובאירועים מרכזיים. המרכז גם ישמש כגן אירועים עצמאי וחף ממניירות עבור זוגות צעירים, שיקבלו גם כמתנה טיפול זוגי לתחילת הדרך (שעשוי לסייע לכל הדרך).
בית הספר יהיה מחובר למציאות העכשווית כשהאסכולות העתיקות רחוקות ממנו שנות אור.
לכל ילד תותאם תוכנית לימודית אישית על פי כמיהותיו, תשוקותיו, רצונותיו ויכולותיו האישיות לחלוטין.
מדי פעם יישלחו לרחבי הארץ נציגים מהיישוב, מבוגרים וצעירים כאחד, כצוותי הסברה שיפיצו את בשורת הקמת היישוב המיוחד הזה.
לפוליטיקאים תהיה אסורה הכניסה ליישוב, שכן היישוב ינוהל על ידי גוף עסקי חיצוני שיהיה אמון על ייעולו ומינופו. היישוב ינוהל אך ורק על ידי אנשים שפועלים על בסיס חוזה אישי ושכרם לצידם. כל אדם שלא ימלא תפקידו כהלכה, יפוטר לאלתר.
יאללה, לעבודה
אז מה אתם אומרים, אוטופי או לא?
זה בעיניי המתבונן והמאמין. בינתיים, אני, עצמי ושכמותי כבר מתחיל להריץ את המודל העתידי הזה בהווה עם הסובבים והמסוקרנים.
בעוד אני פועל בעניין, אשמח לרעיונות לשמות ליישוב. זכרו, לשם חייב להיות קשר לאורח החיים שביישוב.
