עד הפנסיה זה לא יעבור

מחקר מעניין שהתפרסם לאחרונה מצא כי הישראלים נרתעים מהחלטות בנוגע לחיסכון הפנסיוני. ישנה נטייה להסיר מעלינו את האחריות לעתידנו הכלכלי, משהו בסגנון ה"יהיה בסדר". ההחלטה על הפנסיה מאופיינת בבלבול ואדישות אך התעלמות מהמצב תעמיד את המשק ואת העובדים בבעיה קשה ביותר.

מספר עובדות על השוק הפנסיוני בישראל:

1. באופן הדרגתי אך עקבי המדינה הסירה מאחריותה את הדאגה לגורל כספי הפנסיה של אזרחיה, והעבירה את רוב אזרחיה מפנסיית זכויות לפנסיה צוברת. פנסיה צוברת, משמעה צבירת סכום כסף שממנו תחושב קצבת הפנסיה בבוא העת. זאת בשונה מפנסיית זכויות שנגזרה מרמת השכר טרם היציאה לפרישה.

2. מצבו של האזרח הוחמר באופן מהותי לקראת פרישתו והמעבר מזכויות לצבירה היא בעצם הנחה ענקית למדינה, שכבר לא אחראית לעתידם של הפנסיונרים ותורמת פחות מאי פעם.

3. בעבר המדינה לקחה חלק משמעותי בהבטחת התשואה של חסכונות הציבור, באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות המיועדות במיוחד לאפיקי החיסכון הפנסיוני ושהבטיחו תשואה קבועה של 4.86% לשנה.

4. רוב אזרחי המדינה (בעיקר מעמד הביניים) לא יוכל לממן את רמת החיים שאליה הוא הורגל ויצטרך לחיות במציאות של ירידה דרסטית ברמת החיים.

5. נכון להיום עובד המשתכר בממוצע 20 אלף שקלים בחודש ומפריש את המקסימום הניתן לו על פי חוק, יוכל לצבור במהלך חצי יובל 1.3 – 1.5 מיליון שקל שיאפשרו לו רמת חיים של 6,000 – 8,000 שקלים בחודש לכל ימי חייו.

6. המפרישים לתוכניות פנסיוניות  (קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות) בעצם משקיעים בשוק ההון.

7. הגופים שמנהלים את כספי הציבור הם גופים פרטיים הנקראים "המוסדיים".

8. ההנחה הייתה שהגופים "המוסדיים" יתחרו על הלקוחות וישיגו תשואות טובות יותר בשוק ההון. התחרות על הלקוחות הייתה אמורה לייצר השקעות נבונות, אך בפועל "המוסדיים" בקושי משיגים את התשואה שאג"ח המיועדות נתנו, וזאת עקב התנודתיות בשוק ההון.

9. התוכניות הפנסיוניות כיום מורכבות מניירות ערך שונים שנסחרים בבורסה כגון: מניות, אג"ח חברות ואג"ח מדינה. אג"ח (אגרות חוב) הן בעצם הלוואות שניתנות מכספינו למדינה או לחברות אחרות שנמצאות בבעלות פרטית. הגופים שמנהלים את כספינו מחזיקים בלא מעט אגרות חוב שביום הפירעון לא יוכלו לממש את חובם.

10. תוחלת החיים עולה ומומחים מעריכים שלא ירחק היום בו אנשים רבים יחיו עד גיל 100, לכן עלינו לדאוג לסכומי כסף גדולים יותר בצבירה הפנסיונית.

השבוע אמורה לעבור בכנסת הצעת חוק שבין היתר תוריד את תקרת דמי הניהול בתוכניות הפנסיוניות מ-2 אחוז ל-1.2 אחוז. הורדת דמי הניהול היא חשובה אך לא היא שתפתור את בעיית החיסכון הפנסיוני של אזרחי מדינת ישראל.

מה המדינה יכולה לעשות בכדי לעודד את החיסכון הפנסיוני?

1. לקדם חינוך פיננסי בבתי הספר – הילדים של היום צורכים ומבזבזים מבלי להבין את המשמעויות. לחנך את הציבור לחסוך גם כשזה בא על חשבון של צריכה ובזבוז.

2. קידום אנשי מקצוע אובייקטיביים שמוכשרים לטפל בכל הנכסים והתחייבויות של הלקוח. נכון להיום ישנם יועצי\משווקי השקעות שנמצאים תחת פיקוח של הרשות לניירות ערך, שעוקבים אחר הכספים הנזילים (החופשיים). ישנם יועצים\משווקים פנסיוניים שעוקבים אחר כספי הפנסיה והביטוחים. אחת הבעיות היא שאנשי מקצוע אלו מקבלים את שכרם מן החברה ולא מהלקוח, לכן הם לא תמיד אובייקטיביים ונאמנים ללקוח.

3. להגדיל את התקרות הנהוגות על פי החוק ועל ידי כך לתת לכל אזרח את האפשרות להפקיד יותר בשנים שהוא יכול. ישנם מודלים הנהוגים באנגליה ובארה"ב, שם השיטה המקובלת היא שהעובד יכול לבצע הפרשה חד פעמית משמעותית (כל עוד שלא תעלה על 100% מהכנסתו השנתית כשכיר או 25% מהמחזור השנתי של עצמאי) במטרה לתת מינוף נוסף לצבירה הפנסיונית שלו בכל שנה נתונה. בנוסף, באנגליה קיימת אפשרות של גרירת זכויות משנה לשנה לכל אזרח (עד שלוש שנים).

4. לייצר שיטה פשוטה והוגנת למתן הטבות המס במסגרת החיסכון הפנסיוני לאורך כל שנות החיסכון, ולנצל את הטבות המס שלא נוצלו בשנים הרעות.

5. להבין שפנסיונרים יוצאים לפרישה בתהליך ולא באירוע חד פעמי. לכן, יש לעודד משיכה אחראית של כספים על ידי הגדלת סכום הקצבה החודשית על חשבון סכומי משיכה חד פעמיים, כך שהנכס הפנסיוני יספיק לכל אורך חיינו.

אז מה עושים בנידון?

עלינו להתחיל להיות אקטיביים, להבין שהאחריות מוטלת על כתפינו ולהתחיל לפעול. בעלי החברות יודעים בדיוק מה המצב בחברתם, לכן הם מנצלים את המחזורים היורדים בשביל לקנות בזול ואת המחזורים העולים בכדי למכור ביוקר לציבור הרחב.

רוב האנשים אינם יודעים כיצד לבחור מסלול השקעה לחיסכון הפנסיוני והם מקיפים בעיגול את "המסלול הכללי". מסלול השקעה זה כולל מניות בהיקף של 20% – 40% בנוסף לאג"ח חברות באחוזים דומים, לכן בתקופה של שוק יורד ומפולת, יש שחיקה חדה בערך הכסף שלנו שנצבר עד אז בנוסף לדמי הניהול שנגבים תמיד ללא קשר לביצועים.

אין מסלול אחד שהוא טוב לכל זמן – בזמן שוק עולה יש לבחור במסלול מנייתי ובזמן שוק יורד יש לבחור במסלול אג"ח מדינה-סולידי.

בדרך זו תוכלו להרוויח שני דברים: גם שקט נפשי בשוק יורד וגם תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. גודל הפנסיה שלכם תלוי בכם. אם תשכילו להחליף מסלולי השקעה פעם עד פעמיים בשנה על ידי פעולה פשוטה של שליחת טופס שינוי מסלול – הפנסיה שלכם עשויה לגדול במאות אלפי שקלים לאורך השנים (כמובן שהכל ביחס לסכום ההתחלתי ולמספר השנים בו הכסף מושקע).

 

 

*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ\שיווק השקעות ואינו משמש כתחליף לשירות זה שמתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. האמור אינו תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך