27 (!) מיליארד שקלים – זה סך החובות שמחקה המדינה לחברות החזקות בישראל ובדרך גם פטרה אותן ממסים. לחברות זהו רווח גדול, לציבור זהו הפסד ענק, שמתבטא במשבר כלכלי הולך ומעמיק, נטל כבד של מיסוי וכספים אבודים. הכלכלן ארנון בוך מציג את מטרת העל-החדשה שצריכה להוביל אותנו אחרי אינספור נורות אזהרה שתכף יתנפצו לכל עבר
משרד האוצר שדד לאחרונה לציבור בישראל 27 (!) מיליארד שקלים דרך העברת "חוק הרווחים הכלואים" בכנסת, שמחק לחברות חזקות בישראל את חובות העבר האדירים שלהן, ובעקיפין אף פטר אותן מהמסים שעליהן לשלם.
מסתבר שיש סכום אדיר של כ-120 מיליארד שקלים ששוכב בחשבונות הבנק של החברות הגדולות. החוק החדש מתיר לחברות אלו להוציא את כספן ולהעבירו להשקעות בחו"ל. אחת הדרכים בהן המדינה יכולה להרוויח מכספים אלו הוא על ידי מיסוי ההון בעת המימוש שלו מחוץ לגבולות הארץ. היות ועד כה המיסוי היה גבוה, חברות רבות נמנעו מלבצע מהלך שכזה.
מה עשתה המדינה?
אין זה סוד שקופת המדינה מצויה עתה בחוסר, ועל מנת לפתור את הבעיה, החליטה הממשלה לעשות "רווח מהיר" על ידי יצירת פיתוי עבור אותן החברות: הורדת שיעור המס לערכים נמוכים שמגיעים עד 2.5%. הרווח המיידי: כשלושה מיליארד שקלים.
הרווח הזה בא למעשה על חשבון הפסד של 27 מיליארד שקלים אחרים. כשהכסף ייצא מגבולות הארץ – הוא כבר לא יחזור. לא תהיה אפשרות למסות אותו והמשק הישראלי לא יוכל ליהנות ממנו עוד. אין כאן רק הפסד של כספים עתידיים – כספים אלו משחקים תפקיד חשוב ביציבותה של כלכלת-ישראל, שכן הם משמשים כ"כרית ביטחון" למשק הישראלי. במידה ויצאו מגבולות הארץ, המדינה עלולה להיקלע למשבר כלכלי, שהגעתו תואץ משמעותית בעקבות המהלך.
ומהזווית החברתית
רובנו משלמים מס הכנסה בשיעור של למעלה מ-30%- איך ייתכן שהאזרח הפשוט יצטרך להתמודד עם עול כלכלי שכזה, בעוד שחברות הענק, שמאחריותן להוות נקודת משען עבור המשק, ישלמו רק 2.5%? כיצד ניתן להצדיק את הפער הזה?
האם זה הוגן שבשעה שאזרחים רבים קורסים תחת נטל המס הכבד, ניתנות הקלות לחברות ענק? האם גישה זו הוכיחה את עצמה כאפקטיבית לנוכח המשק הישראלי המקרטע? האם צריך נורות אזהרה נוספות לפני שנחליט לקום ולפעול למען שינוי?
מה צריך לעשות?
השאיפה היא להגיע למצב שבו החברות ירצו להישאר בארץ מתוך אחריות חברתית ולא מתוך הטבות והקלות במיסוי. לדור שהקים את המדינה הייתה מטרה מוגדרת, שכולם התאחדו תחתיה – להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. הגישה הזו צריכה להוביל אותנו גם היום. הסולידריות הזו סייעה לנו להתגבר על שבעת צבאות ערב, הגדולים והחזקים מאיתנו, כנגד כל הסיכויים.
אז מדוע שלא נגדיר כבר היום מטרת-על חדשה?
בואו ונחליט להפוך למעצמה טכנולוגית, שתאפשר לכולנו רווחה כלכלית ואיכות חיים לדורות קדימה. בואו ונחליט להיות המובילים בעולם במציאת פתרונות פורצי דרך לעולם המשתנה במהירות. ישראל אולי איננה עשירה במשאבי טבע, אך היא בורכה במשאב אנושי אדיר יכולות. אם רק נשכיל להשקיע בו, עשוי להיפתח בפנינו עידן חדש, שבו ישראל היא מדינה עשירה ומצליחה ומושא להערכה בכל העולם.
כיצד ניתן להשיג זאת?
דרך אחת היא באמצעות יציאה משותפת למהלך לאומי רחב. במסגרת המהלך, יוכל הציבור לבחור "לעקוף" את התנודות הבלתי צפויות שמאפיינות את שוק ההון, ולנתב ישירות כספים מתוך חסכונותיו הפנסיוניים לטובת השקעה בחברות ישראליות, המהוות את חוד החנית של פיתוח הטכנולוגיה בעולם.
בכוחן של חברות אלה להשפיע על עתיד העולם בתחום הרפואה, המזון, האנרגיה הנקייה, הנדסת חומרים בראייה אקולוגית – ולייצר הכנסות בהיקף של מיליארדי דולרים, באמצעות ייצוא כלל-עולמי של הפיתוחים והתוצרים שלהן.
הקרן תלווה את החברות לאורך כל שלבי המוצר, החל בפיתוח המדעי וכלה במוצר הסופי שיופץ ברחבי העולם. אסטרטגיה זו תוכל לייצר תשואות גבוהות במיוחד למשקיעים, ובמקביל תבטיח גם את שגשוג הדורות הבאים בארץ.
מדוע חשוב לשמור על סודות הטכנולוגיה בגבולות המדינה?
נכון להיום, רוב הטכנולוגיות החשובות שפותחו בישראל נמכרו לחו"ל. היזמים אמנם עשו אקזיטים נאים, אך במחיר הפסד פוטנציאל הצמיחה של הציבור בישראל. כך, איבדנו אפשרות לגידול בייצור ובייצוא, ביצירת מקומות עבודה חדשים, הקטנו את התל"ג ויצרנו הפסד לקופת המדינה. את ההפסד הזה כל אחד מאיתנו מרגיש ישירות דרך נטל המיסים, שנשאר גבוה כפי שהיה.
מוזמנים להצטרף לפורום "כלכלה חדשה", המקדם בימים אלה את המהלך הלאומי הנ"ל.
מפחיד המצב שאליו הגענו