אורגים רשת אחרת

תחום הטכנולוגיה מתפתח בקצב מואץ, ומביא עימו כל פעם בשורות חדשות בעלות השפעה עצומה הרבה מעבר לתוכנה וחומרה אלא על פני התקשורת האנושית כולה. התפתחות הטכנולוגיה מתנהלת כמשפט הידוע: אין יותר ישן מהטכנולוגיה של אתמול.

רשת האינטרנט הפכה את התקשורת בין בני אדם לגלובלית, מהירה, יעילה וכזו המאפשרת באופן חופשי למשתמשיה לבטא, לקדם, ליצור, ליזום, לחבר וליישם ועוד כהנה וכהנה פעולות שאם בעבר נדרשו להשקעת אנרגיה מרובה – כיום ניתנות בקלות בלחיצה אחת על מקש ENTER, LIKE או SEND.

תפיסת חופש העברת וקבלת המידע בין בני האדם ברשת האינטרנט, ממש כמו הטכנולוגיה עצמה, מבקשת לפרוץ גבולות ולהגיע לנקודת חופש אמיתית, כזו שאני תלויה באף גורם, תאגיד ענק או חברה מסחרית אלא תלויה במשתמשים עצמם. התפיסה הזו הובילה קבוצה של כעשרה צעירים ישראלים להקים לפני כשנה את פרויקט "אריג ישראל"– רשת חופשית לשימוש קהילתי. ברחבי העולם פועלות כבר זה כ-15 שנה עשרות קהילות "אריג", המקיימות בתוך עצמן ובין אחת לשנייה תקשורת ברשת שאינה תלויה בספק כזה או אחר אלא תלויה באנשי הקהילה עצמה.

רשת "אריג" היא טכנולוגיה הפועלת באמצעות נתבי WiFi ביתיים, שאינם מחוברים לספקי אינטרנט אלא משמשים כתחנות ממסר המקשרות בין נתבים אחרים.

אמיר שגיא (30), מהנדס תוכנה, אחד ממייסדי פרויקט "אריג" בישראל, מסביר: "הכל התחיל לפני כשנתיים בפרויקט 'גוגל סאמר אוף קוד", המשדך בין סטודנטים לבין פרויקטים של 'קוד פתוח' – מערכת הפעלה שהקוד שלה פתוח, נגיש וחופשי לשימוש לכל מי שמעוניין. השתתפתי בתור סטודנט לתואר ראשון בפרויקט פיתוח כלי לקהילת 'אריג' ותיקה בגרמניה. פיתחתי שם משהו ואחר כך הצגתי את זה בכנס בברצלונה, אליו מגיעים פעילים מכל מיני קהילות 'אריג' בעולם. יש עשרות מדינות בעולם בהן פועלות קהילות 'אריג'. הרעיון כבר קיים בעולם כ-15 שנה. כבר בימים של חובבות הרדיו, בתחילת שנות השמונים, היו רעיונות שכל אחד יתאבזר ברדיו ובעזרתו יעבירו מידע. היום, אחרי 30 שנה, הכל הרבה יותר ישים, כי לכל אחד יש את המכשיר ולא צריך להיות מומחה".

אז מה ההבדל בין האינטרנט לרשת "אריג"?

"רשת האינטרנט הרגיל דומה לשרשרת המזון: דג קטן שאוכל אותו דג גדול שאוכל אותו דג גדול יותר. אתה, בתור משתמש, הוא הדג הקטן, כי אתה מייצר מעט תעבורה. כל קבוצה של משתמשים, קבוצת 'דגים קטנים', מתחברת לספק, והספק הזה מתחבר לספק גדול יותר והוא בתורו מתחבר לעמוד השדרה האחורי של האינטרנט, שם יושבים חברות-תאגידי ענק שיודעות לשנע כמויות אדירות של מידע. האינטרנט לא באמת בנוי כפירמידה, כי אם אחד המרכיבים ייפול זה לא יפיל את כל האינטרנט.

"רשת האריג בנויה באופן שטוח. כדי שאני אעביר מידע למישהו בקצה השני של העיר אני צריך כמה חברים שיעזרו לי בדרך. מי שלוקח חלק ברשת גם עוזר למשתמשים אחרים ברשת כדי להעביר הודעות אחד לשני. יש פה ערבות הדדית. תמורת הנכונות שלי להעביר הודעות שלא מיועדות אליי, אני מרוויח את היכולת לתקשר עם צמתים מרוחקים.

"קחי חופן של עדשים וסדרי אותם על שולחן. דמייני שכל גרגר הוא צומת ב'אריג'. עכשיו תבחרי שנייים רנדומלית ודמייני שאת רוצה לקשר ביניהם אבל לא בקו ישר אלא בקפיצות צפרדע. כל אותם צמתים שעוברים ביניהם הם אותם צמתים בדרך אל היעד שלך".

למה יש צורך ברשת 'אריג' אם רשת האינטרנט שמישה לכל אדם?

"זה מאוד תלוי איפה הרשת פועלת. קהילות 'אריג' פועלות במדינות המתפתחות כי אין אינטרנט. אף תאגיד לא מוכן לשאת בעלויות, בכפרים מרוחקים שיש בהם מעט אנשים, אז הם פועלים ברשת 'אריג'. רשת 'אריג' יכולה לפתור את הבעיה: זול להקימה והיא מספקת תקשורת. בקטלוניה שבספרד פועלת רשת 'אריג' הכי גדולה בעולם, המונה כ-30 אלף משתמשים.

השימוש ברשת 'אריג', כאמור, תלוי הקשר: במדינות מתפתחות, באזורים כפריים, בעת הפגנות ורצון הממשל לשבש את התקשורת – 'אריג' עוקף מנגנוני צנזורה. קשה לכבות את ה'אריג', כי כדי לנתק רשת 'אריג' צריך ללכת לכל צומת וצומת ולכבות אותו".

בישראל כיום עומד לרשות האדם שפע של דרכים להעביר מידע: אינטרנט, סקייפ, פייסבוק ועוד. התחרות הגדולה בין הספקים גם היטיבה עם המחירים לצרכן, אז למה לנו "אריג" בישראל?

"בתפיסה הרעיונית שאפשר לחלוק את השפע וליצור משהו שלא נעשה עדיין. זו רשת שהמפעילים שלה הם הקהילה עצמה ולא הספק עצמו. 'בזק' מנסה היום לגרום לאנשים לחלוק והוא מציע מכשיר נתב אלחוטי שאמור לחלוק את האינטרנט אבל הקאץ' הוא שהמשתמש צריך להיות של 'בזק'. בחברה מסחרית זה נובע מתוך שיקולים כלכליים, וב'אריג' – לא, זה לגרום לאנשים להבין שהם יכולים לעשות את זה באופן עצמאי לחלוטין וזה השוני הגדול.

"ויש את עניין ה'קוד הפתוח'. כל הפתרון הזה מבוסס 'קוד פתוח'. לעומת זאת, אם תקחי חלק בפרויקט של 'בזק' תקבלי נתב שאסור לך לגעת בו ואת לא יודעת איך הוא עובד ובטח שאין לך גישה לתוכנה. אנחנו דווקא מזמינים אנשים לגלות, לדעת, ללמוד. זה עיקר המאמץ שלנו, להפוך את העניין לנגיש מבחינת הכלים וההצטרפות. אנחנו רוצים ש'אריג' יהיה פשוט: לגשת לאתר אינטרנט, להוריד משם קובץ, להתקין אותו על נתב אלחוטי שהמשתמש צריך לקנות או שיש כבר יש לו (לפטופ, טלפון חכם, ראוטר) וזהו. מאותו רגע אתה חלק מה'אריג', כשהעלות היא עבור הנתב בלבד.

"הרעיון הוא רשת תקשורת שהמפעילים שלה הם הקהילה. המניע של הרצון לקדם אותה זה אינטרנסים של המשתמשים עצמם, זו עצמאות, והאני מאמין הוא שקיים אפשרות לקידום ולשיפור.כמו 'ויקפדיה' – הרעיון לשפר על ידי המשתמשים. מהרגע שהנתב פועל עם התוכנה שאנחנו מפתחים, עם הקוד הפתוח שלנו, אז מאותו רגע אין מה לעשות. רק לחבר את המכשיר לחשמל וקרוב לאזור פתוח, ליד חלון, על הגג, כי זה מבוסס על טכנולוגיה של רדיו, ומאותו רגע יוצאים לדרך. חשוב לציין שאין שום כוונה ש'אריג' יחליף לחלוטין את האינטרנט המסורתי, אלא שהשניים יתקיימו זה לצד זה".

ויש פתרונות אבטחה

פרויקט "אריג" בישראל פועל, כאמור, רק כשנה, אך כבר היום ישנן קהילות קטנות בארץ שמתקשרות באמצעות ה"אריג": בערד, בנאות סמדר שבערבה ועוד. חברי "אריג" ישראל נתונים בשיתופי פעולה עם קהילות "אריג" בכל העולם על מנת לחשוף ולהגדיל גם בישראל את סוג הרשת.

"אנחנו כיום מסתמכים על טכנולוגיה קיימת שהוקמה ברשתות 'אריג' אחרות בעולם. יש מערכת הפעלה ייעודית לנתבים שלקחנו, מוכנה מפרויקט 'קוד פתוח'. כל הרכיבים מוכנים ועכשיו אנחנו יותר עסוקים בהכנת תמונת התוכנה – שתהיה מתאימה לנתבים נפוצים בישראל. אנחנו עוד עסוקים בהקמה של שכבת הקישוריות, הנתבים והרדיו. כשהשכבה הזו תתפתח כהלכה כמות היישומים תהיה רחבה וכל אחד יפעל על פי הצרכים שלו. האמונה היא שככל שאנשים יצטרפו לזה, מגוון היישומים יגדל".

קהילת רשת אריג בישראל רשומה כעמותה על מנת לאפשר את התפתחותה. שגיא: "הקמנו עמותה, 'קהילת רשת אריג בישראל', גוף שדרכו אנחנו רוצים לבנות מודל קיימות לפרויקט. אנחנו שוקדים עליו בימים אלה. אנחנו גם מעוניינים בתרומות כדי להרחיב את הפעילות, ובעיקר להפקה של אירועים, לתחזוקה של שרתים, חשבונות חשמל והצטיידות בחומרה שתאפשר לעשות דברים חדשים. אנחנו מתכננים בקרוב לעשות אירוע בתל אביב ולהזמין אנשים להתעניין בפרויקט. הפרויקט אינו מונע מרווח, אבל העמותה נועדה ליצור מקור הכנסה כזה שיוכל לקיים את הפרויקט".

אתם משקיעים זמן רב בפרויקט הזה?

"הרעיון קוסם לנו ומצדיק את ההשקעה. יש פה רצון ליצור משהו חדש שיש בו משמעות עבור הציבור: ללמוד לחלוק בידע, לחשוף אנשים לדברים חדשים, ל'קוד הפתוח', ושהציבור יהיה יותר מושכל ובעל יכולת תפיסה טכנית. הרעיון הוא לעשות את תהליך ההצטרפות ככל שניתן, ואנחנו כבר פוזלים לעבר העתיד, כשיהיו פה מכשירי רדיו שיכולים לדבר מהר יותר ורחוק יותר, וזה יאפשר לנו לקשור את הרשת הפיזית הזו על פני שטחים גדולים יותר. כיום המגבלה היא שטווח שידור הרדיו שנמצא בנתבים הביתיים הוא נמוך יחסית, 300 מטר, אבל כבר עכשיו יש מכשירים שמגדילים את טווח השידור. בעוד כמה שנים סביר להניח שכבר נמצא אותם בכל בית".

הקוד הפתוח אינו מפר את עניין אבטחת המידע?

"חד וחלק לא! לכל דאגה כזו יש פתרון. אני מזמין אנשים לשמוע את הפתרונות שאנחנו מציעים לגבי אבטחה. אגב, הנתבים הם מספיק מתוחכמים כדי לדעת להגיש שתי רשתות אלחוטיות בו זמנית, את האחת אפשר לאבטח והשניה יכולה להיות פתוחה, וכך אנחנו נהנים משני העולמות".

מוזמנים לפנות לחברי פרויקט "אריג" בכל שאלה ועניין. הקליקו כאן