"במשחק הזה של החיים אין תפקידים קטנים, רק שחקנים קטנים"

כשרונן גפני הגה את "freshbiz", משחק חדשני לפיתוח מיומנויות ותפיסות עסקיות שחדר כמו מטאור לזירות העסקיות בארץ ובחו"ל, זה היה אחרי שעבר אי אלו חוויות משמעותיות בחייו כיזם חסר מנוח, אחז בתפיסות ייחודיות על החיים בכלל והעסקים בפרט והסיק מסקנות חשובות מאוד לגבי כל הטעויות האפשרויות שבעלי העסקים יכולים לעשות כיום. הוא כבר בגיל קטן ידע שהוא עומד לכבוש את העולם. והוא לא ממש טעה.

גפני (39), נשוי לענת ואב לנוי (12) ואגם (8), עבר לפני כשמונה שנים עם משפחתו להתגורר בבנימינה לאחר שנולד, גדל והתחנך בעיר תל אביב. "יש משהו מאוד משוחרר בלגור בבנימינה, אין מירוץ, יש לנו מקום שקט להתפתחות. אני הרבה בתל אביב לצרכי עבודה ובילויים, אבל מכיוון שאני מסתובב הרבה בכל העולם אני לא רואה בזה מרחק".

גפני הוא יזם מבטן ולידה. בהיותו ילד, בעוד חבריו התעסקו בענייני השגרה, הוא התעסק יומם וליל בחלום לחיות חיים גדולים. עולמו הפנימי העשיר לא הותיר בו מנוחה לרגע מלחשוב, לבדוק ולהבין איך עסקים וכסף חוברים להם יחדיו.

"תמיד העולם הזה עניין אותי, תמיד התעסקתי סביב עולם של עסקים, עולם של חיים גדולים. אני זוכר את עצמי חושב מילדות על זה. הייתה לי מודעות מאוד מפותחת כילד, הבנתי שיש לי תפקיד גדול בחיים, לכבוש את העולם. בגיל מאוד קטן כבר ידעתי את זה. באתי מבית של שני הורים שכירים, גרתי בצפון תל אביב, הכל היה סבבה אך 'סבבה' עלול להיות מסוכן כי אתה מהר מאוד יכול להכנס לשבלונה. לא נשביתי בפורמט. הייתי תלמיד טוב, אך עם עולם פנימי מאוד עשיר".

לא בכדי עולמו הפנימי צבר תאוצה בגיל מאוד צעיר: הוא נולד עם בעיה בריאותית, היצרות בעורק הראשי. "כל הילדות שלי הייתה 'אובר פרוטקד'. הייתי בניתוחים, בדיקות, חששות, לכן פיתחתי עולם פנימי עשיר. אני עד היום מאוד ילדי בהתנהגות שלי, לעולם לא ויתרתי על הילד שבי. החיים זה משחק ותמיד הייתה לי תפיסה: אם אני בריא אז כל היתר זה משחק. ברגע שיש לך בריאות, כל השאר זה משחק, שאפשר לשחק אותו, לנצח בו, לשנות בו מהלכים וליצור. לא היה לי אף פעם את העניין של מה סביר לחלום, מה הגיוני לרצות. אני רציתי לכבוש את העולם.

"הלימודים בבית הספר לא ממש עניינו אותי. עניין אותי ידע, לדעת דברים. בגיל 14 החלטתי שכל תחום העסקים והיזמות מאוד מעניין אותי. לא ידעתי איך אוכל לקרוא ולדעת כי לא היה אז אינטרנט, וזה שיעור מספר אחד ביזמות: אם אתה רוצה שזה יקרה תן לזה לקרות. קראתי את הספר אודות המותג 'קוקה קולה'. היה לי אז מחשב, הייתי בין הראשונים שהיו להם מחשב ביתי, והחלטתי לעשות משחק. חבר שלי ואני יצרנו משחק סימולציה על 'קוקה קולה' בו אתה צובר או מפסיד כסף. זה היה הסימן ההתחלתי לעתיד שלי. קראתי כמויות מטורפות של ספרים, להערכתי כ-150, ואלו היו רק ספרים אודות עסקים והתפתחות".

על אף בעייתו הבריאותית, התנדב בצבא כמתכנת מחשבים, ובאותו זמן נחשף לתחום ההשקעות.

"במהלך הצבא למדתי קורס ייעוץ השקעות כדי להכיר את שוק ההון והבורסה. חבר שלי ואני ניהלנו תיק השקעות של חצי מיליון שקלים. ניהלנו את התיק וסחרנו בבורסה. זו הייתה תקופה פסיכית. יצרנו רווחים מדהימים, עשינו ממש כסף. ב-93' הבורסה נפלה והפסדתי את הכסף וזו הייתה 'מתנת השחרור' שלי: חוב של 30 אלף שקל. הבנתי מיד שזה משחק, כסף זה משחק, עניין של גישה. לאט לאט כיסיתי את החוב".

אחרי הצבא עבד בפיתוח תוכנה בחברות קטנות. "עבדתי עם תוכנות שקשורות לעולם השיווק והעסקים. תמיד עבדתי בחברות קטנות כי אני צריך חופש יצירה, שלא יגבילו אותי ויאמרו לי מה לעשות. עד גיל 30 עבדתי בחברות כאלה, עד שנמאס לי. רציתי עצמאות מוחלטת. פשוט עזבתי, ולא היה לי מושג מה אני הולך לעשות. במשך שנה הסתובבתי סביב מה בא לי לעשות. ידעתי שאני צריך להיות חופשי כדי לקבל החלטה. אף פעם לא נזקקתי לביטחון כלכלי כדי לדעת מה אני אעשה. הייתי כבר אב לילד. הייתי מוכן לחיות על הלוואה מהבנק ולחיות חופשי מאשר להיות כבול בעבודה".

נשמע שהייתה לך התייחסות לא קונבנציונלית לכסף

"יש לי מספר הנחות בסיסיות שתמיד ליוו אותי: יבוא ויום וכסף לא יהיה משמעותי עבורי, אף פעם לא חייתי בפחד שלא יהיה לי כסף בעתיד, כי היה לי ברור שאני הולך להיות בן אדם עשיר, לא הדאיג אותי אם תהיה פנסיה. הבנתי שאני כותב עכשיו ספר וכל מה שאני עושה זה מה שיהיה כתוב בספר. אף פעם לא היה לי פחד קיומי. אני לא מפחד מכסף ומהיעדר כסף".

תפיסת היעדר הפחד מהיעדר הכסף פלוס מאגר לא מבוטל של אומץ, הובילו את גפני בגיל 30 לשלל הרפתקאות.

"ניסיתי כל מיני מיזמים, השקעתי כסף. השיעורים האלה בחיים עלו לי הרבה כסף. השקעתי כספים בפרויקטים שלא צלחו, גם כשלא היה לי כסף. מבחינתי, זה תמיד היה ותמיד יהיה חלק מהמשחק. כל עוד אני יכול להמשיך לשחק וכל עוד אני לא מוציא את עצמי מהמשחק – זה בסדר. כשעברנו לבנימינה ענת אשתי, גרפיקאית, ואני החלטנו להקים עסק משותף: 'fresh' – עסק למיתוג ועיצוב גרפי, כשהחלוקה: היא מביאה את כל התחום הגרפי ואני מביא את כל התחום העסקי-שיווקי. לעסקים קטנים זה היה פיתרון מעולה. זה הלך מעולה. השוק הוא תמיד אינסופי בשבילך".

מה הכוונה אינסופי?

"זה אף פעם לא שאלה של כמה מתחרים יש אלא כמה אתה יצירתי, כמה אתה יוזם. השוק הוא דבר אינסופי. אף פעם לא ייגמר השוק בכל תחום שתבחר, בטח היום, כשכל העולם הוא מגרש העסקים שלך. אין תפקידים קטנים, יש רק שחקנים קטנים".

כלים ישנים שלא עובדים בעולם חדש

העסק שהקים יחד עם אשתו עבד טוב, אך חובות גדולים שהצטברו מההרפתקאות היזמיות לאורך השנים רבצו על הבית. נקודת המבט של גפני על המצב אולי תהיה עבורכם שונה ומשונה, אך  זו בדיוק הסיבה ששווה לכם להמשיך לקרוא.

"כשהקמנו את העסק בבנימינה היינו עם חובות לבנקים של כ-250 אלף שקל על כל הניסיונות, המיזמים וההשקעות. זה המחיר ששילמנו על החיים. עמדנו בפני בחירה: מה עושים? כל אחד הולך ומוצא עבודה ומחזירים חובות או מקימים עסק ומתפתחים? החלטנו להקים עסק ולבנות את עצמינו מחדש. ידעתי תמיד שאני רוצה להיות עצמאי. הדבר שהכי הפחיד אותי הוא שאני אדע מראש כמה כסף אני ארוויח בסוף החודש. לדעת שהמקסימום שאני ארוויח בסוף חודש זה מה שהבטיחו לי בתחילת החדש – זה הדבר הכי נורא מבחינתי. בשביל מה אני אקום? זה מצמצמם, זה מגביל, זה נראה לי קונספט הזוי בשבילי. ה'טרייד אוף' של הביטחון היא עסקה גרועה. איך אפשר לחיות כך את החיים? זה להכניס את עצמך לקוביה קטנה. זה לא חלילה שאני נגד שכירים, אבל לי זה לא מתאים. לקחת סיכון אני מוכן כל עוד אני יודע שאין גבול, אני אדון לגורלי וכל האחריות היא עליי. הקריירה, כל קריירה, תמיד תלויה באדם אחד, אני מעדיף שהקריירה שלי תהיה תלויה בי.

"מגיל צעיר הייתי בהתפתחות אישית, גם ענת. את ענת פגשתי בסדנה למודעות. אם יש לי 5,000 שקלים אני מעדיף להשקיע אותם בסדנת התפתחות ולא בשעון או בגד. דברים חומריים לא מעניינים אותי. אני לא נצמד לדברים חומריים אבל אוהב את החיים הטובים שהם תולדה מהטוב הפנימי שלי".

כאמור, גפני ואשתו, הקימו את העסק למיתוג ועיצוב גרפי, שפועל עד היום. "העסק פרנס אותנו. היה לנו כיף. הצלחנו לעבוד ביחד. אנחנו נשואים 15 שנה אבל באינטנסיביות של 80 שנה ביחד. זה יצר זוגיות אינטנסיבית ולנו זה עבד מצוין".

ואז, במהלך מינוף העסק המשותף, עלה במוחו של גפני הרעיון לפתח משחק עסקים, את ה- "freshbiz".

"זה התחיל מתוך רעיון להמציא משחק עסקים מדליק. אין שום משחק עסקים שווה בשוק. נורא כיף לקרוא על עסקים אבל מה עם לשחק אותם? המשחק לא היה תהליך מודע, זו הייתה השראה, זה פשוט בא לי. נולד אצלי רעיון של משחק שיהיה מספיק אינטליגנטי, מאתגר, יצירתי כדי שאנשים בוגרים ייהנו לשחק אותו. כל מה שהכרתי עד אז היה המונופול, שהוא משחק משעמם שלא מזמין ליצירתיות ומחשבה. אני זוכר את עצמי יושב בגינה בבית, עושה שרטוטים, ומתחיל להוריד מהרוח אל המציאות את כל המשחק. העליתי למצגת, ותוך שבוע היה לי פורמט. משם התחיל המסע של שש שנים של פיתוח המשחק. זה עבר המון גלגולים. לפני שנתיים יצא המשחק לשוק".

ספר על המשחק

"זה משחק שהוא סימולציה עסקית. זה משחק לוח, שעל גבי הלוח אתה יוצא מנקודת התחלה, כשהמטרה שלך להגיע לנקודת הניצחון. אתה עושה מסע על הלוח. יש ארבעה אזורים על הלוח: בורסה, קזינו, מכירת עסקים וה'אי'. כשאתה עובר מאזור לאזור אתה צריך לשלם דמי מעבר. כדי להגיע לנקודת הניצחון צריך להרוויח כסף כדי לשלם את דמי המעבר. אתה מרוויח כסף דרך הפעילויות העסקיות שעליך לעשות בדרך: הקמה של עסקים בעלויות שונות, זיהוי הזדמנויות עסקיות, קנייה ומכירה של מניות, קלפי פעולה – היתרונות שלי, "המתנות" שלי, היכולות שלי, הייחודיות שלי. החוכמה היא להשתמש בהם כדי להרוויח כסף, הלוואות, שיתופי פעולה עם שחקנים אחרים. המשחק מייצר שלל רבדים של פעילות עסקית וחשיבה יזמית רב מימדית. המשחק נגזר מהעולם העסקי האמיתי החדש. המשחק הזה נועד ללמד אותך לשחק את המשחק בעולם החדש.

המוטיב הוא: שנה את דרך המשחק על החיים. זה משחק החיים, לאו דווקא עסקים, כי ההשלכות שלו הרבה יותר רחבות מתחום העסקים. יש פרדוקס בעולם: מצד אחד אנו חיים בתקופה שכמות האפשרויות/ההזדמנויות /המשאבים היא כמעט אינסופית ובטח אדירה מכל תקופה קודמת. האנושות מלאת אפשרויות והזדמנויות. הנגישות היא לכל מידע שאתה צריך, אין משהו שאתה רוצה ללמוד עליו באפס עלות ואתה לא יכול. בכל מקום אפשר להיות בעולם. מגרש המשחקים הוא כל העולם כולו. כל הידע האנושי נגיש. אם לפני מאה שנה היית מבקש מיזם לתאר לך עולם אידיאלי, זה מה שהוא היה מתאר לך, את מה שקורה כאן היום. הכל פתוח".

העולם החדש מציע שפע של ידע, פורץ גבולות ופותח לנו את האפשרות להיות כל מה שנועדנו להיות. אז איפה הבעיה?

"רוב האנשים חיים במציאות שהיא נעה בין הישרדות לבין בינוניות, בכל תחום בחיים. על אף שהעולם מציע מציאות מאפשרת, ההוויה של רוב האנשים היא הישרדות ובינוניות ולא שגשוג ושפע. זה בכל תחום בחיים: במערכות יחסים, כסף, בריאות, תקשורת. הכל. הפער הזה מתרחש כי חוקי המשחק השתנו, אנחנו היום משחקים משחק חדש, אבל אנחנו משחקים אותו עם מיומנויות וחוקים של העולם הישן. כשאתה משחק במשחק חדש עם כלים מהמשחק הישן – נוצר הפער. ההתניות והאוטומטים שלנו הם מה שהכניסו לנו לראש לפני חמישים ומאה שנה, והם לא עובדים בעולם החדש. וזה נעשה עוד יותר מטורף: לא רק שאני לא מצליח ליהנות ולנצל את כל האפשרויות, אני הופך ליותר ויותר מתוסכל כי זה לא עובד. למשל, לפני שלושים שנה הייתה קורלציה בין רמת המאמץ שאתה משקיע לרמת התוצאה: אם הייתי משקיע מאמצים סבירים הייתי מקבל תוצאה סבירה, משכורת סבירה, פנסיה סבירה ובית סביר. היום זה לא עובד כך: אם תשקיע מאמצים סבירים, תקבל תוצאות נמוכות. אין קשר אחד לאחד בין ההשקעה לתוצאה, כי העולם השתנה. אם תשקיע מאמצים סבירים כבר לא תוכל להגיע לפנסיה סבירה ולקנות דירה כי השוק השתנה, כי אנשים חיים יותר, כי אין קביעות לשלושים שנה בעבודה. אם היום תשקיע חמישים אחוז מעצמך בזוגיות יש סיכוי שתמצא את עצמך גרוש".

כלומר, השחקנים צריכים להשתנות?

"היום נדרש מהאדם ללמוד את חוקי המשחק החדשים. החיים היום מאפשרים לנו לחיות חיים יוצאי דופן, אך רוב האנשים לא עושים את זה לא בגלל שהם לא רוצים כי הם חושבים שאם היה כל כך קשה להגיע לסביר כמה קשה זה צריך להיות כדי להיות יוצא דופן, וזה לא ככה. זה לא ככה כי זו לא פונקציה של כמה זה קשה תמשיך לעבוד אלא עד כמה תשנה את חוקי המשחק שלך, זו צורת חשיבה חדשה, זה לשחק אחרת, לא לשחק קשה. אם אתה מבין את החוקים החדשים, זה אפילו נעשה קל יותר. הרבה יותר קל לחיות חיים יוצאי דופן מאשר חיים בינוניים".

תן דוגמאות לכך במשחק ה-"freshbiz"

"המשחק עוסק באיך נלמד לשחק את חוקי העולם החדש. דוגמאות: חוקי המשחק הישנים – תחרות. חוקי המשחק החדשים – שיתופי פעולה. זו לבדה תובנה משנה חיים. היום אנשים יותר מבינים את זה אך לא ממש עושים את זה. האוטומט מכוון תחרות. כשאני משחק הורות כתחרות – הילדים על ריטלין, כשאני משחק זוגיות כתחרות – אני מתגרש. כשאני משחק עסקים כתחרות – זה מאבק. זה לא נכון! זה סיפור שסיפרו לנו בעבר כי זה שירת אינטרסים של אלה שסיפרו את זה. שפע הוא בלתי נדלה, מאגר עצום של משאבים ויש מקום לכולם.

"ומה עם הכסף? העולם הישן ראה בכסף מטרה, והעולם החדש רואה בו אמצעי וזה משנה את חוקי המשחק. אם כסף זה אמצעי הוא מטבע עובר לסוחר. איזה משמעות יש לכסף בבנק אלא אם כן הוא בא לשרת מטרה? לכסף עצמו אין שום ערך, אלא מה אתה עושה איתו – זה הערך. אם אני נותן ערך לכסף – אני נצמד לכסף. שלחי כל בן אדם להיות בחדר עם מכונה להדפסת כסף אך תאמרי לו שהוא הולך להיות נעול בחדר הזה עשר שנים, הוא יסכים? אף אחד לא יסכים לזה. העולם החדש מדבר על המעבר מלצבור רכוש ללצבור חוויות ומיומנויות – אני עובר דרך מלהגדיר את עצמי על פי מה שיש לי להגדרה של מי אני? מה המיומנויות שלי? לאן אני מפתח את עצמי? בעולם הישן הייתה התקדמות לינארית, עקב בצד אגודל. בעולם החדש – קפיצות קוואנטיות, מהירות וגדולות, שבהן אתה מהיר וגדול יותר. העולם הישן הוא עולם של 'או או' והעולם החדש הוא 'גם וגם'. זה כבר קורה בשטח אבל זה עדיין לא מסה קריטית".

המשחק מורכב משלושה-ארבעה שחקנים, אך ניתן לשחק בו גם לבד. בסדנאות המשחק שגפני עורך ישנה הנחייה שמלווה את השחקנים במהלך המשחק.

"הרעיון הוא שכשאתה משחק את המשחק אתה זוכה לשיקוף של איך אתה מתנהל בחיים, וככל שאתה משחק יותר פעמים אתה מתאמן על התנהגות/מיומנות חדשה. כשאתה מתאמן עליה במשחק בהרבה יותר קל ליישם אותה בחיים. אתה מאמן את המוח שלך לצורת משחק חדשה. אתה מקבל אפשרות לרכוש מיומנויות של העולם החדש".

קמפיין מימון עולמי

נשמע שהמשחק מבטא את צורת משחקך בחיים

"אני משחק את החיים כמו שאני משחק את המשחק. כשהתחלתי ב-2011 לצאת עם המשחק לשוק לא היה לי כסף לשווק, היו לי חובות. זה משחק שלא בא לשבת על המדף ב'סטימצקי' אלא בא לעשות שינוי תודעתי. מה עושים? משחקים את החיים כמו את המשחק. כל האפשרויות פתוחות, כל ההזדמנויות פתוחות, בואו נתחיל להשתמש בקלפי הפעולה שלי, משמע הכלים והמיומנויות שיש לי.

אני צריך שיתופי פעולה כי אני לא יכול לבד לכבוש את העולם אבל אין לי כסף לשלם לאנשים שיעבדו אצלי. אני צריך ליצור אינטרס משותף. לקחתי את המשחק והצעתי אותו למאמנים/יועצים כהזדמנות עסקית. אני אלמד אתכם איך לעשות סדנאות, אתם תעשו סדנאות ותרוויחו כסף ותשלמו לי על ההכשרה והמשחקים. מעין זכיינים. התחלתי לגייס אנשי מקצוע בארץ וכך הכנסתי כסף לעצמי שאפשר לי להמשיך לקדם את המשחק ויצר לי צוות שמתחיל להפיץ את הבשורה, כשהוא בעצמו מממש את האינטרס שלו".

ההצלחה מיהרה לבוא ודי מהר חצתה גבולות גיאוגרפיים. עד היום שיחקו במשחק ה-"freshbiz" אלפים רבים של אנשים בארץ ובעולם, בעשר שפות שונות, בלי הבדלי דת, מין, גזע ולאום. גפני ו-30 אנשי המקצוע שמסביבו מעבירים סדנאות משחק לבעלי עסקים, ארגונים, יזמים, יועצים, מאמנים וילדים. לגפני חברו ארבעה שותפים, אחד מהם דובר אנגלית שפת אם, שתרגם את המשחק והסדנאות לאנגלית. כך, מצא עצמו גפני מעביר סדנאות ""freshbiz בספרד, ניו יורק, דרום אמריקה, דרום אפריקה, לונדון, איטליה, שוויץ וסינגפור.

"זה דורש אומץ, לקיחת סיכונים והתפתחות אישית עמוקה כדי להביא את עצמך למקום של 'וואלה, זה קורה, אני בדרך להיות גדול. זה מספיק משמעותי כדי שזה יעניין אנשים מרחבי העולם'".

הוא לא שוקד על השמרים, ולאחרונה החל יחד עם צוותו לפתח גרסה דיגיטלית למשחק כדי שיהיה נגיש למיליוני אנשים בעולם ולשדרג את המשחק הפיזי, וכדי לקדם זאת העלה בשבוע שעבר קמפיין למשחק ה-"freshbiz" ב-Kickstarter (אתר מוביל בעולם בו יזמים מציגים פרויקטים מעניינים הזקוקים למימון). בקמפיין של גפני כל אדם יכול לתרום למימון פיתוח המשחק ובתמורה לקבל חבילות מוצרים אטרקטיביות של המשחק בהוזלה ניכרת. הקמפיין ייערך עד ה-9.9. היעד של גפני הוא לזכות במימון של 120 אלף דולר.

http://www.kickstarter.com/projects/1862198374/freshbiz-changing-the-way-you-play-life

 

הקמפיין הזה הוא עוד צעד בתוכנית שלך לכבוש את העולם?

"היעד הוא: מיליון שחקנים בעולם משחקים ' freshbiz' בתוך שלוש שנים. משם להתחיל".

נשמע שאתה והייעוד שלך נפגשתם  

"אני בדיוק בייעוד שלי. זה בול נכון ומדויק לי. אני מביא את הערך הכי גבוה שאני יכול להביא. אני נהנה. זו התפתחות מטורפת. זה כל הזמן ללמוד דברים חדשים, להמציא דברים חדשים, לפגוש אנשים בעולם. כשהוא ייצא בגרסה הדיגיטלית הוא יהיה שונה, עם אדפטציות חדשות. המשחק ואני כל הזמן בתהליך התפתחות".