"חברה אזרחית מאורגנת תשנה את משחק האינטרסים במדינת ישראל"

רעיונות הקואופרציה אינם חדשים בעולם. כבר במאה ה-19 התאגדו בני האדם למסגרות קואופרטיביות על מנת לקדם את צרכיהם השונים באופן דמוקרטי המבוסס על אחריות חברתית, שיוויון, פתיחות וכנות. הקואופרטיבים הפועלים כיום ברחבי העולם (כדוגמת התאגיד הקואופרטיבי "מונדרגון" שבספרד) מצליחים לספק את מה שמבנה השוק והכלכלה הקיים אינו מסוגל לספק: מענה לצורך כלכלי. העובדה שכמיליארד איש בעולם חברים בברית הקואופרטיבית הבינלאומית (ICA) מעידה, בין היתר, על כך שהתאגדות קואופרטיבית מסוגלת להעביר את כוח השליטה מידיו החזקות של ההון-שלטון לידיו של האזרח הקטן.

בעוד שבמדינות אירופה תפסו הקואופרטיבים תאוצה וזכו לתמיכה בצורת הטבות מס ותמריצים, בישראל קולה של ההתאגדות הקואופרטיבית נשמע לעיתים רחוקות מדי. אך לאחרונה, עקב ההתעוררות האזרחית, יוקר המחיה ההולך וגדל והמצב הכלכלי הקשה במשק, מהפכת הקואופרטיבים החלה להגיע בצעדים גדולים לישראל. לפני מספר חודשים הוקמה ברית הקואופרטיבים – ארגון גג שנועד לתמוך בקואופרטיבים הקיימים, לעודד הקמת קואופרטיבים חדשים ולהפיץ את פעילותיהם ורעיונותיהם לקהל הרחב. זו כנראה יריית הפתיחה המעשית של התאגדות אזרחית בישראל שלא רק צועקת לשינוי אלא גם מייצרת אותו בפועל.

הברית, בעלת מעמד של אגודה שיתופית, הקמה על ידי מספר פעילים חברתיים בראשם עו"ד יפעת סולל, שחוקרת את תחום הקואופרציה ומסייעת כיום בהקמת קואופרטיבים. עו"ד סולל, ג'וליאן פדר, עדי פלד, אור קרמר ועוד, פועלים בהתנדבות כדי ליצור תשתית תומכת ומייעצת עבור הרעיון הקואופרטיבי בישראל. בין הקואופרטיבים הנמנים כבר כיום על הברית: "הבר קיימא", "אופק", "האורגני-דרום ת"א", ההתאגדות הסטודנטיאלית החדשה-ת"א, "שומעים חזק", "הרשת האלטרנטיבית" , "גלריית אלפרד".

"בעולם התאגידי הכל בנוי בצורת פירמידה – תאגיד אחד ששולט בחברות. בעולם הקואופרטיבי זה עובד הפוך – הברית שייכת לקואופרטיבים. הברית שייכת לעסקים ולא העסקים לברית", אומר ג'וליאן פדר (31), תושב תל אביב, עורך וידאו במקצועו, ממקימי ברית הקואופרטיבים.

"הקואופרטיב הוא סוג של התארגנות עסקית, שנמצאת בבעלות משותפת של קבוצת אנשים, כשהמהות שלו היא לשרת את האינטרסים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של החברים בקואופרטיב. הקואופרטיב היצרני שייך לשכירים, לאנשים שעובדים בו. למשל, בספרד יש מפעל לייצור מכשירי חשמל וכל עובד במפעל הוא בעל מניה. הבעלות על העסק היא משותפת ודמוקרטית. העסק שייך לכלל השכירים. בקואופרטיב הצרכני, העסק נמצא בשליטת צרכניו, ואחת המטרות היא להשיג מוצרים זולים יותר עבור החברים".

בניגוד לשוק העסקים הרגיל, הקואופרטיבים אינם מעוניינת למקסם רווח כספי אלא למקסם את המענה לטובת האזרח. "הקואופרטיבים לא פועלים על פי דינמיקה של הון ומקסום רווח אלא מקסום המענה על הצורך האזרחי: תעסוקה, אספקת מוצרים, תרבות ועוד. מימד התחרות בין חברות הקיים בעולם המסחרי אינו קיים בבריתות הקואופרטיבים. להיפך, יש מקום להמון שיתופי פעולה כדי לענות יותר טוב על צרכי האזרח".

למה היום נולד בישראל הצורך בקואופרטיבים?

"התנועה הקואופרטיבית קיימת כבר 200 שנה והיא נולדה כמעט ביחד עם המהפכה התעשייתית והמשק הקפיטליסטי. מבנה המשק כמו שאנחנו מכירים אותו היום לא עונה על הצורך של רוב האנשים, בין אם הם שכירים ובין אם הם צרכנים. הדינמיקה השולטת במשק משרתת את מי שהמשק שייך לו – ההון-שלטון. תמיד היה ברור שאם רק תיתן לאנשים את היכולת להתארגן כקואופרטיב, יהיה להם טוב יותר. הנושא הקואופרטיבי תמיד עולה על סדר היום בתקופות של מיתון במשק ואבטלה מאוד קשה מכיוון שהכסף לא זורם לעבודה יצרנית אלא מופנה למשחקים פיננסיים. בדרך כלל, אחת מהדרכים לטפל בזה היא הקמת קואופרטיבים, כי האנשים שצריכים את מקום העבודה מקימים אותו.

"אנחנו נמצאים היום במצב של גם יוקר מחיה גבוה וגם פרנסה שנתונה בסכנה. היכולת שלנו מבחינה פוליטית להשפיע על המדינה הוא מאוד קטן כי ההשפעה שלנו כאזרחים כיום היא לא גדולה, לכן הדבר האחרון שנותר היא חברה אזרחית שמתארגנת ומנסה לענות בעצמה על הצרכים שלה. אם נגיע למצב של משק שיש בו ריבוי קואופרטיבים ויזמויות משותפות – כוחו של ההון יקטן באופן יחסי, כוח הבעלות בקרב האזרחים יגדל ותיווצר חברה אזרחית מאורגנת, מודעת יותר וכל מערך האינטרסים הכלכליים במדינה ישתנה. במצב כזה, למדינה לא תהיה ברירה אלא לעודד את זה כי משחק האינטרסים ישתנה. אל המצב הזה אנחנו שואפים – כלכלה יותר בריאה, מאוזנת ופחות מונעת מאינטרסים כלכליים ויותר מונעת מצרכים אנושיים".

כיום בארץ פועלים עשרות בודדות של עסקים קואופרטיביים. פדר עצמו הינו אחד ממקימי המסעדה-בר הקואופרטיבית הראשונה בארץ, "הבר קיימא". "'הבר קיימא', למשל, זה עסק שנמצא בבעלות לקוחותיו, כ-350 במספר. כל אחד יכול להיות חבר בו. החברים הם אלה שבוחרים את הוועד, שפועל בהתנדבות ומשמש כ'דירקטוריון' של החברה. חלק מהחברים בוועד גם עובדים במקום. גוף נוסף בוועד נקרא המזכירות, המשוריין לשכירים של המקום. האדם משלם 1,000 שקלים חד פעמיים עבור מניה תמורת הנחות והשפעה על מוסדות המקום, בחירת נציגים, בחירת צוותים שפועלים במספר תחומים וכו'. המקום מתנהל כמו כל עסק רגיל".

ליווי, ידע וחקיקה

מטרות ברית הקואופרטיבים הן לפעול כארגון גג של ההתאגדויות הקואופרטיביות בארץ, לספק מגוון שירותים לחבריה וליצור סביבה תומכת כלכלית, משפטית ופוליטית.

"בארץ המושג קואופרטיב אינו קיים בשיח המשפטי אלא כאגודה שיתופית. אגודה שיתופית זו פקודה מנדטורית, שעודכנה עד היום רק לשלילה. האגודות השיתופיות כיום בישראל לא מחויבות להתנהלות דמוקרטית ולעניינים שקואופרטיבים אמיתיים בעולם מחויבים להם. הדבר גרם, בין היתר, לשחיתות והשתלטות של חברות בעלות אינטרס על האגודות השיתופיות. ההיסטוריה של האגודות השיתופיות דומה לזו של העבודה המאורגנת – כביכול היה גוף שדחף את הנושא אך הוא למעשה השתמש בזה מ'השפה אל החוץ', כמו ההסתדרות. ההסתדרות, בסופו של דבר, רואה את עצמה כגוף שתפקידו לגרום לשקט תעשייתי. לעומת זאת, באירופה, לכל התנועות הקואופרטיביות, העבודה המאורגנת והקואופרטיבים יש מימד פוליטי ואף שאיפות מהפכניות".

"אנחנו רוצים לקדם את הסדר היום הקואופרטיבי בישראל. אנחנו רוצים להגיע למצב שדרכינו יהיה קל להקים קואופרטיבים, בכך שנפנה להלוואות, נספק ייעוץ משפטי, נעניק מגוון שירותים וניצור פיקוח מסוים. בהמשך, כנראה יידרשו דמי חבר מסוימים מצד הקואופרטיבים ובתמורה הם גם יקבלו שירותים גדולים יותר, אך כרגע אנחנו לא גובים כסף. כמו כן, בכוונת הברית לחקור לעומק את הנושא, לבדוק באלו קשיים נתקלים הקואופרטיבים וליצור גוף של ידע עם ספרות מקצועית בנושא. בנוסף, לפעול מול המחוקק ומול המבצע כדי לדחוף קדימה את העניין. באירופה קודם הרעיון ונוצרה סביבה כלכלית-משפטית שאוהדת קואופרציה. בצרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, מדינות סקנדינביה ועוד הקואופרטיבים זוכים בהטבות מס ותמריצים".

האם בחזונם של הקואופרטיבים קיים גם הרווח הכספי?

"הרווחים הם הדלתא שנוצרה אחרי ששילמת משכורות ואת כל מה שהעסק צריך. בקואופרטיב יש גם רווחים אבל הם משמשים למטרה אחרת. אין שום בעיה ברווחים נמוכים. אם אתה משלם משכורות, עונה על הצרכים של הלקוחות, חוסך כסף בצד ל'יום גשום' – מעולה, עמדת במשימה. אתה לא צריך לסחוט יותר ויותר. אם אתה גם יכול למקסם רווחים וגם לעמוד במשימה שלך – אתה תעשה זאת. בקואופרטיב כל הדינמיקה משתנה. פתאום יש מקום לאינטרסים של הקהילה הסובבת, הלקוחות, העובדים וכל האנשים שלא נספרים בכלל בכלכלת שוק שאינה קואופרטיבית".

קואופרטיב יכול לקום בכל תחום שהוא?

"כן, קואופרטיב יכול לקום בכל תחום. אחת המשימות של הברית היא חשיבה על מודלים קואופרטיביים חדשניים. העולם החדש הוא דינמי ומשתנה כל הזמן, וגם התאגידים הגדולים כבר לא מצליחים להתנהל בו כרגיל. גם הקואופרטיבים צריכים לחשוב על מודלים מסוימים שיכולים להכיל את הדינמיות הזו. בגדול, אין שום תחום או מגזר שבלתי אפשרי להקים בו קואופרטיב. אחת המשימות של הברית היא לחקור את הקשיים שבהם נמצאים מגזרים מסוימים, כמו למשל, המקצוע שלי, עריכת וידאו. אם הייתי רוצה לאגד באופן קואופרטיבי את עורכי הווידאו הייתי נתקל בקשיים כי רובם מועסקים כפרילנסרים עם תעריפים שונים באולפני עריכה שעובדים באופן שונה. זה לא בלתי אפשרי אבל זה יותר מאתגר מאשר בתחום התעשייה, למשל, ששם קל יותר לאגד עובדים למפעל קואופרטיבי.

"התפקיד שלנו בברית זה לקרוא את השוק, להבין אלו מודלים חדשניים יכולים להתאים היום לגמישות ולדינמיות הנדרשת ולייצר סט שלם של צורות התארגנות. אם מישהו ירצה בהמשך להקים קואופרטיב של גרפיקאים, אז נוכל לשלוף לו מארגז הכלים מבנה עסקי שיתאים לו ולחבריו ויסייע להם להתאגד".

זה נשמע כמו יצירת מודל מבני-עסקי חדש לגמרי

"אנשים לוקחים את המציאות הנוכחית כמובנית מאליה, כאילו היא צנחה פה יחד עם משה בהר סיני. זה לא כך. השוק שאנחנו רואים היום התפתח במשך 300 שנה. בתי ספר למנהל עסקים, חוק החברות שקובע איך חברות מתארגנות, ארגז כלים שלם שיועצים עסקיים באים איתו…כל אלה מכוונים למשק שמבוסס הון, רווח ותשואות. זו עבודה מחקרית שנעשתה פה במשך 300 שנה. היום, אנחנו צריכים לייצר את אותה כמות ידע שמכוונת להתארגנות קואופרטיבית. אני מקווה שבעתיד המסלולים למנהל עסקים באקדמיה יכללו מסלולים למנהל עסקים שיתופיים ויילמדו בהם מודלים של יזמות שיתופית".

"תחשבו הן כיצרנים והן כצרכנים"

אלו ניצניה הראשונים של מהפכה אזרחית-כלכלית?

"המהפכה הגדולה תגיע ברגע שיוקם הבנק הקואופרטיבי בארץ, בנק שנמצא בבעלות לקוחותיו. יש בנקים כאלה רבים בעולם והם מצליחים מאוד, כמו ראבובנק בהולנד. במשבר הפיננסי הגדול שהיה הם רק התחזקו כי הדינמיקה שמניעה אותם היא שונה. כשהבעלים של הבנק כיום אומר לך: 'תמקסם רווחים בכל מחיר ותקבל בהתאם לכך בונוסים', אז אתה תעשה דברים מסוג אחד, אך אם הבעלים של הבנק הם הלקוחות – אתה תעשה את הדברים אחרת: לא תשקיע בנכסים מסוכנים אלא בעסקים שהינם הלקוחות-בעלים שלך. הרווחים בבנק קואופרטיבי מופנים לחיזוק יציבות הבנק ולהורדת העמלות ללקוחותיו.

"עד שנות השבעים ארגוני עובדים בעולם היו מאוד פוליטיים, הם רצו לשנות את החברה וידעו לדרוש במישור הפוליטי. יש 'שיפט', ומה שפעם ארגוני העובדים עשו היום ההתארגנות הקואופרטיבית צריכה לעשות – לייצר תודעה חדשה בקרב הכלל שתוביל ליצירת כלכלה אחרת.

"אני מזמין את האנשים לקרוא וללמוד על הרעיונות הקואופרטיביים. שכל אדם יחשוב ברצינות על החיים האישיים שלו. שישאל את עצמו אם יש דרך טובה יותר מאשר לקום בבוקר וללכת לעבודה שהוא מנוכר לה, עבודה בה הוא מייצר ערך כספי גבוה עבור מישהו שהוא אפילו לא יודע מי הוא. שיראה כיצד הוא נתון לחסדיו של שוק, לא באמת שולט בחייו וחי תחת סוג של דיקטטורה כלכלית. אני קורא לאנשים לבדוק אם הם באמת יוכלו לפתור את כל הבעיות הכלכליות הללו ומזמין אותם לשקול את הרעיון הקואופרטיבי, הן כיצרנים והן כצרכנים".