לפני כ-15 שנה אלו היו מספר משפחות בצפון שחיו חיים לא קונבנציונליים והפיצו את רעיונות החינוך הביתי, הלידה הביתית ואורח החיים הטבעי. היום מדובר בקהילה גדולה בישראל ופורום אינטרנטי המהווה מקור ידע ותמיכה עבור עשרות אלפי איש המבקשים לחיות את אורח החיים האלטרנטיבי. רני כשר, ממקימי אתר "באופן טבעי" וממובילי הקהילה האלטרנטיבית, מספר על הבחירות שמחוץ לקונצנזוס, על הורות לשישה ילדים, על מנהיגות אחרת ובעיקר על חשיבה עצמאית: "אדם צריך לעצור ולחשוב בכל דבר ועניין – מה אני עושה עכשיו והאם זה באמת מה שאני רוצה לעשות"
זה התחיל לפני כ-15 שנה ממספר קטן של משפחות בצפון הארץ שחיו חיים לא קונבנציונליים ויצרו מסגרות חיים המושתתות על עצמאות ואינדיווידואליות, כגון: לידות ביתיות, חינוך ביתי, גידול עצמי של מזון ואי הסכמה למנהגים וטקסים הטמונים בלב הקונצנזוס כמו ברית מילה. מדובר היה במספר קטן יחסית של משפחות שחיו את האלטרנטיבה במלואה. תוך זמן קצר יחסית, מה שנראה כשייך לקומץ משפחות הפך לקהילה הולכת וגדלה ולפורום אינטרנטי, הנקרא באופן טבעי, אותו פוקדים מדי יום אלפי איש הרואים בדרך החיים האלטרנטיבית כדרך החיים האולטימטיבית. "הרעיונות של 'באופן טבעי' התחילו לזלוג למיינסטרים ולהטמע בתוך החיים המודרניים של האנשים", אומר רני כשר, ממקימי האתר.
כשם שאתר YNET הפך במרוצת השנים האחרונות למקור עדכונים חדשותיים עבור מיליוני איש בארץ, כך פורום "באופן טבעי" עבור מאות אלפי איש המבקשים ידע, תמיכה, עצה, תשובה ורעיון באשר למרכיבי אורח החיים האלטרנטיבי: מלידה טבעית וחינוך ביתי, דרך תזונה, ריפוי ואקולוגיה וכלה באי מתן חיסונים ואי הסכמה לעריכת טקס ברית המילה.
הרעיון העומד מאחורי הפורום אינו בהכרח להחזיר עטרה ליושנה אלא להחזיר לרשות האדם את יכולת הבחירה העצמאית והאינדיווידואלית שאינה תלויית תרבות, מוסכמות חברתיות וטרנדים כאלה ואחרים. רני כשר, אשתו, חדווה, ואחותה, אורנה, העומדים מאחורי ומלפני "באופן טבעי", העזו לומר בקול רם אז את מה שכבר היום לא מעטים אומרים וגם עושים, מהסיבה הבסיסית והפשוטה: אין נכון לכולם – יש נכון לך.
כשר (52) וחדווה גרים בקיבוץ כפר גלעדי שבצפון הארץ והורים לשישה ילדים (הבכורה בת 20 והצעיר בן 8). הוא, בין היתר, רכז התרבות של הקיבוץ ובעל בית דפוס, לאחר שנים בהן עבד בחברה להגנת הטבע, והיא משמשת כרכזת רווחה. כשר, יליד רמת גן, בעל תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בבוטניקה (החל גם בלימודי דוקטורט באנטומולוגיה, תורת החרקים), וחדווה נפגשו באוניברסיטה והתגוררו בראש פינה במשך 12 שנה. לפני שלוש שנים וחצי עזבו לקיבוץ כפר גלעדי, בו גדלה חדווה.
שישה ילדים – זה מספר בהחלט לא שכיח
"ואנחנו לא דוסים (צוחק). אני בא מבית של שלושה ילדים, חדווה באה מבית של חמישה ילדים ולאחותה יש שבעה ילדים, אז הרבה ילדים זה משהו שכיח בנוף המשפחתי הקרוב שלנו, אם כי אני חושב שזה קשור בהתעסקות שלנו בילדים ובחשיבות שאנחנו רואים במשפחתיות. חדווה כל השנים הייתה בבית, עבדה עם המשפחה והילדים, היא הייתה הבסיס הביתי. היא יצאה לעבוד רק לפני כשנה וחצי. ילדים לא היוו עבורינו לעולם איום. כל ילד בא בשמחה ותמיד הכל מתנהל בשמחה. חלק מהעניין הוא אורח החיים שבחרנו: חיים בבית. מהבחינה הזו, זה הרבה יותר קל לגדל ילדים כשעושים את זה בבית ולא נותנים לאחרים לעשות את זה".
תפיסת ה"חיים בבית" מסבירה היטב את מה שתקראו בהמשך הכתבה, שכן ששת ילדי משפחת כשר לא למדו מעולם במסגרות חינוך חיצוניות, קרי גנים ובתי הספר. כלומר, הם התחנכו ומתחנכים בחינוך ביתי. "זה בעיקר הגיע מחדווה ואחותה, אורנה (המתגוררת עם בני משפחתה גם כן בקיבוץ כפר גלעדי). להרבה אנשים יש למושג החינוך הביתי משמעות רק בהקשר של הליכה לבית ספר אך מבחינתינו זה לא רלוונטי. אנחנו עומדים הרבה פעמים כמשפחה מול צומת כשאנחנו צריכים לבחור משהו. כמו למשל, כשהאשה בהיריון. האווירה הכללית בארץ היא לעשות בדיקות. אנחנו בחרנו שלא לעשות. הלידה – איך יולדים ואיפה יולדים? אנחנו כל הזמן בודקים איך נעשו דברים עוד לפני שנוצרה התרבות הכללית בה אנחנו חיים".
"הסמכות והאחריות היא שלנו"
הפעילות הקהילתית-הציבורית של משפחת כשר המורחבת החלה עם הפצת רעיון החינוך הביתי. בשנת 95' יצא לאור העיתון הראשון, "באופן טבעי", שהופץ לכ-30 משפחות שאימצו את שיטת החינוך הביתי, כמעין דף קשר ומידע. "כל משפחה קיבלה בתשלום דף קשר שהכיל מאמרים שכתבו המשפחות בנושא החינוך הביתי. אני וחדווה, המשפחה של אורנה ועוד משפחה – ערכנו אותו ביחד. המשפחה שערכה איתנו את העיתון הייתה המשפחה הראשונה בארץ שקיבלה אישור לחינוך ביתי ישירות משר החינוך. בחוק לימוד חובה יש סעיף שמאפשר לשר החינוך לפטור מחוק לימוד חובה על רקע רפואי. מאז הדברים השתנו. היום יש חוזר מנכ"ל משרד החינוך מעודכן שמבהיר איך הורים צריכים להגיש בקשה שתפטור אותם מחוק לימוד חובה. החוק הוא חוק וכדי שאני לא אעבור על החוק, אני צריך לבקש פטור ואת הפטור הזה חוזר מנכ"ל הסדיר. אנחנו מעולם לא הגשנו בקשה לאישור כי אנחנו חושבים שאנחנו אלה שצריכים לאשר למוסדות המדינה לחנך את הילדים שלנו, לא להיפך".
איך נולד החיבור שלכם לרעיון החינוך הביתי?
"לחדווה ולאורנה היה חלום לפתוח מערכת חינוך אחרת שתתאים לילד, כי במערכת הקיימת הילד צריך להתאים את עצמו למערכת וכמובן שזה יוצר קשיים ובעיות כי כל ילד מתקשה להתאים את עצמו למערכת. ראינו מאמר של יהודה אטלס על חינוך ביתי באנגליה. הבנו שזה מה שצריך. אורנה הוציאה את הילדים שלה מבית הספר ואנחנו כבר לא שלחנו את ילדינו לבתי הספר.
"חינוך ביתי הרבה יותר קל כי כל אחד עושה כרצונו במסגרת החיים המשותפים, כל עוד הוא לא מפריע לאחר. אני לא כופה עליהם להתקלח, לאכול, ללמוד, לקום, לישון. אין 'הגיע הזמן לקום'. לפעמים, הם יכולים גם לקום ב-12. זה הרבה יותר קל לנהל אורח חיים כזה, כי אנחנו מאמינים שכשבן אדם צומח מתוך עצמו רוב הבעיות לא קיימות. החשיבות הכי גדולה בגידול מזון זה לתת לצמח את הקרקע הבריאה והפוריה. ברגע שעושים את זה לא צריך כלום ואין מזיקים. כך זה גם באשר לילדים – הם כמו צמחים, רק צריכים בית גידול טוב".
במקביל להפצת העיתון, כשר העלה פורום אינטרנטי שדן בנושא אי קיום טקס ברית המילה. זאת, לאחר שבמשפחת כשר החליטו לא למול את הבנים. "אנחנו מתנגדים באופן נחרץ לעריכת ברית מילה בתינוקות. ההתנגדות הזו עלתה כשאמיר בני, היום כבן 15, היה עוד בבטן אמו. נתקלתי במאמר שדיבר על ברית מילה ומה המשמעות שלה. החלטתי שאני לא עושה ברית מילה אם ייולד לי בן, כי לא ידעתי מה יהיה מין היילוד. לפני כן נולדו לי שני בנים שכן ערכתי להם ברית. עשיתי את זה כי כולם עשו. התעוררתי לאחר שנחשפתי למידע. באתי לחדווה עם החלטה: 'אם זה בן – לא עושים ברית'. הסברנו לסביבה הקרובה על ההחלטה שלנו וכל ההסברים האלה הובילו להוצאת פורום בנושא. אמיר ושני אחיו הקטנים לא נימולו. לאחר מכן הצטרפו לכך עוד בני משפחה. את הדיונים אודות ברית המילה לא הכנסנו לעיתון כי חלק מהקהילה שלנו הוא דתי ולא רצינו לאבד אותו".
מהי החשיבה העומדת מאחורי אי קיום טקס ברית המילה?
"זהו מנהג עתיק שמקורו בטקסי קורבנוֹת וקבלה לשבט, אשר עם ישראל אימץ מהכוהנים המצרים כחלק מהשמירה על ייחודו. הרמב"ם כתב, ובצדק חלקי, שהמילה 'מחלישה את האיבר ומקטינה את התאווה'. בזמנו זה היה לגיטימי 'להקטין את התאווה' אך היום אנו יודעים שמקור התאווה הוא בין האוזניים ולא בין הרגליים. זה נכון שהאיבר נחלש, ולמעשה הוא מאבד את רוב תאי העצב שלו כאשר מסירים ממנו את העורלה (אצל אדם בוגר – כ-10 סמ"ר של עור דו-צדדי, עשיר מאוד בתאי עצב). הטענות הרפואיות ליתרונות המילה הופרכו במחקרים רבים, גם בתרבויות מערביות שם קיים טקס רפואי של מילה כבר 140 שנה. זה לא מוסרי לכרות אבר בריא ותפקודי מתינוק חסר ישע מסיבות תרבותיות בלבד.
"הסיבה שרוב החילונים כיום ממשיכים לקיים דווקא מצווה זו היא כדי ש"הילד לא יהיה שונה מהאחרים", אבל גם זו סיבה שכבר לא "תופסת" – הילד יהיה שונה בכל מקרה! ובפועל אף אחד לא בודק היום בתחתונים את השיוך האתני או התרבותי (אפילו לא בצבא, ובוודאי לא במערכת החינוך שם יצאה הוראה להתרחץ במקלחות ציבוריות עם בגד ים). מעבר לזה, גם המוסלמים, הדרום קוריאנים ו-50 אחוז מהאמריקאים מקצצים…אנחנו, בקהילת 'באופן טבעי', משתדלים להתייחס בכבוד להווה, ולכן נמנעים מנזקים עכשוויים. אם הילד שלי ירצה 'לקצץ' לעצמו את הפין כשיהיה גדול – שייקח את האחריות המלאה ויעשה זאת בעצמו".
העיתון "באופן טבעי" החל לייצר הדים ותוך שנתיים מאות אנשים מהארץ ומחוצה לה נרשמו אליו כמנויים. העיתון עסק במכלול נושאים הקשורים באורח החיים האלטרנטיבי: היריון, לידה, הנקה, חינוך ואקולוגיה.
במקביל להפצת העיתון, נוצרה קהילה ממשית סביב מפיצי הבשורה האלטרנטיבית, וחבריה נפגשו לימי עיון, טיולים ומפגשים חברתיים."המטרה היא להפגיש את המשפחות ששותפות להשקפת העולם של 'באופן טבעי'. המשותף לחברי קהילת 'באופן טבעי' הוא שהם באמת עוצרים, חושבים ובוחרים, ובמרבית המקרים הם בוחרים באפשרות הטבעית".
למה הבחירה הטבעית עדיפה?
"הבחירה הטבעית בדרך כלל מחוברת יותר לביולוגיה של האדם. למשל, תינוק צריך חלב אם. הסיבה שהוא לא מקבל בתדירות או באופן שהוא צריך זה בגלל האמא, כלומר בגלל הבחירה המיידית שלה. אם תשאלי את התינוק, הוא מבחינתו ירצה לינוק עד גיל שלוש ואפילו חמש. הסיבה שזה לא קורה כי לאמא שלו יש צרכים אחרים, חלקם מתוך אילוצים תרבותיים. אם האמא תבחר להניק אותו היא צריכה לשנות את אורח חייה ולהתאים אותו לבחירה. הבחירה הטבעית היא אינטואיטיבית יותר, מלווה בפחות התנגשויות ובגלל שאתה לא נלחם כל הזמן בתבניות חיצוניות, האדם גדל פיזית ונפשית כשהוא יותר מחובר לעצמו. למשל, חיסונים: אנחנו בחרנו לא לחסן את הילדים שלנו, כאשר הבחירה נבעה מכך שהם ינקו במשך תקופה ארוכה. אם תשאלי רופאים, הם יעידו שזה נכון ומחקרים מראים זאת אך המדיניות הרשמית של משרד הבריאות לגבי הנקה מותאמת לציבור. רוב ציבור הנשים לא מניק לכן גם משרד הבריאות לא יוכל להמליץ על אי חיסון.
"בכלל, הממסד לא יכול להתאים את עצמו לפרטים, המדיניות שלו היא ציבורית. אנשי קהילת 'באופן טבעי' לוקחים לעצמם את הסמכות והאחריות לבחור באופן אישי מה שמתאים להם ולבני משפחתם, כאשר התפיסה היא: תעצור ותבחן אם הבחירה האוטומטית מתאימה ונכונה לך. התשובה של מרבית חברי הקהילה היא: לא".
"הרעיונות שלנו הגיעו למיינסטרים"
משפחת כשר הפכה למנהיגת החיים האלטרנטיביים בארץ, במיוחד לאחר שבשנת 2001 עלה לאוויר אתר "באופן טבעי" כפלטפורמת פורום בו לכל גולש יש הרשאה לכתוב, לייצר ולהעלות באופן עצמאי תכנים ודיונים בנושאי אורח החיים האלטרנטיבי. האתר תפס תאוצה, דבר שהוביל להפסקת הוצאתו לאור של העיתון. במקביל, הם הוציאו ספרים לקהל הרחב אודות חינוך ביתי, גידול תינוקות, לידה והנקה.
"אנחנו נותנים אומץ, השראה, ידע וכלים לקהילה הולכת וגדלה של אנשים שבוחרים את דרך החיים המתאימה להם. הפורום בנוי על מנוע פתוח, שעליו בנויה גם ה'וויקפידה', המאפשר לכל אחד לכתוב, לערוך, לשנות טקסטים שלו וגם של אחרים. יש דיונים באתר שמתנהלים במשך שנים. רוב חברי קהילת 'באופן טבעי' התקבצו כדי לשתף מחשבות, לשאול שאלות, להתייעץ, לקבל תשובות, להתווכח. הממשק הוויכוחי נוח כי מדובר בפורום פתוח לקהל הרחב, אין צנזורה. רק מספר מועט ביותר של פעמים הכריח אותנו לחסום. אני, רני כשר, רק הבעלים של האתר ומי שעורכים ויוצרים את האתר הם המשתתפים עצמם. אנחנו לא מאפשרים הכנסת פרסומות ותכנים מסחריים לאתר.
"האתר הגיע לכ-30 אלף כניסות ביום. אנשים ממש התמכרו אליו, דבר שהצריך אותנו להגדיל את התשתית. הכל נולד מפה לאוזן, האתר לעולם לא שווק. גם אלה שהקימו יחד איתי את האתר עושים זאת עד היום בהתנדבות. מההתחלה האתר התקיים מדמי שימוש וולונטריים שאנשים מתבקשים לשלם אך לא מחויבים. אנחנו ממליצים לשלם 120 שקל לשנה. יש אנשים שמשלמים יותר או פחות אבל רובם לא משלמים".
כלומר, האתר אינו למטרות רווח?
"היו אלינו פניות שביקשו להשתמש באתר כמקום לשיווק ומסחר, אנחנו בחרנו לא לקלקל אותו אלא להשאיר אותו כ'מדורת השבט', כהתכנסות לדון בנושאים החשובים. כל עניין מסחרי מקלקל. בחרנו לא לעשות זאת עם המחירים של זה, והמחיר הוא שאנחנו ממנים אותו. ניסינו לגייס כספים והצלחנו לגייס 4,000 שקלים, שהספיקו רק לפרק זמן קצר של חצי שנה".
במקביל לפעילות הענפה של הפורום האינטרנטי, קהילת "באופן טבעי" ממשיכה להפגש במשך שנים, פעמיים בשנה: ביום עיון בו אנשים מהקהילה מעבירים מעגלי שיח בנושאים המעסיקים אותם, ובקמפינג למשפחות בפארק הירדן עם תום החופש הגדול.
עד כמה הרעיונות האלטרנטיביים אותם אתם מובילים מתחברים לחיים המודרניים, הדינמיים והמהירים של היום?
"את רואה את הזליגה למיינסטרים. כשאנחנו דיברנו על לינה משותפת של הורים וילדים זה היה רק בקרב מעטים, היום זה כבר מקובל. הרעיונות תואמים לעידן החדש, ואנחנו דיברנו עליהם כבר לפני שנים. רבים מחברי הקהילה שלנו הם תל אביביים. אנחנו לא שאנטי באנטי. הרעיונות שאנחנו מעלים באתר, האנשים מטמיעים אותם בתוך החיים המודרניים, זה לא נוגד. אנחנו לא נגד טכנולוגיה, עובדה שהאתר הזה קיים כבר מ-2001. כל התקשורת שלנו היא טכנולוגית. אנחנו מחזירים אנשים למציאות חיים שלווה, שפויה, מחוברת".
נשמע שהעשייה הקהילתית והפצת אורח החיים הטבעי היא בנשמתך
"עניין הקהילה מאוד חשוב לי. זו חשיבות הקהילה שמשתפת אותך ברעיונות. זה הייעוד שלי ואני מקבל המון כוח מזה. מעולם לא הרגשתי איום, חשש ופחד עקב דעותיי או מעשיי. רוב האנשים לא מסכימים עם הדעות שלי לגבי חיסונים, ברית מילה וחינוך ביתי. כל אדם צריך למצוא את עצמו עוצר רגע וחושב בכל דבר ועניין: האם מה שאני עושה עכשיו זה באמת מה שאני רוצה לעשות ואיפה אני בתוך הסביבה שלי? כשאתה חושב לעומק על הדברים אתה מגלה אבסורד: כמו בברית מילה, לידה בבית חולים, שהינו מקום מסוכן…אני רואה באדם את הכוח לשנות ולעשות בכל תחומי חייו".