להתחיל מחדש

כתבתי כבר רבות על הצורך בשינוי על מנת למזער את הפגיעה בחיינו כאשר יגיע המיתון העמוק. בכדי להסביר את השינוי הדרוש במערכת הכסף, בחרתי הפעם להשוות זאת למהפכה שמתרחשת בתחום הנדל"ן במסגרת החוק של "פינוי בינוי", שאומר: הורסים את הישן ובונים במקומו את החדש.

בהתחלה, יצא חוק תמ"א 38 שמותיר לקבלן להוסיף עוד קומה לבניין הישן. כמובן שבכדי שבעלי הדירות יסכימו לתת את זכויות הבנייה הנוספים לאותו קבלן הם פוצו במעלית, לובי חדיש, חניה ולעיתים גם בתוספת של שטח לדירה. העניין הוא שבפועל כמעט ולא קודמו פרויקטים במסגרת תמ"א 38 מכיוון שזה לא היה רווחי לקבלן, למעט באזורי יוקרה שם מחירי הקרקע יקרים.

לכן, הועבר חוק שקוראים לו תמ"א 38/2, שמשמעו: ניתן להרוס כליל את הבניין הישן ולבנות במקומו בניין חדש וגדול יותר. ואכן, כיום כמעט ולא יוצאים לפועל פרויקטים של תמ"א 38 ובמקומם מקודמים פרויקטים של פינוי בינוי תמ"א 2\38. בפועל, נבנים בניינים חדשים במקום הישנים, בעלי הדירות מרוויחים דירות גדולות וחדשות, העירייה מרוויחה ארנונה גבוהה יותר וכמובן שהיזם מרוויח. משתלם לכולם.

עכשיו נעבור למערכת הכלכלית שבה אנו חיים. עד היום, כאשר מנסים לשנות משהו בעקבות משברים, בונים עוד "קומה" על המערכת הקיימת אך התשתית הישנה כבר אינה מתאימה לעולמנו. העולם התפתח אך תשתית המערכת הכלכלית – לא!

השיטה הכלכלית הגיעה לכדי מיצוי. למדינת ישראל יש חוב של כ-600 מיליארד שקלים, כאשר חוב זה הולך וגדל משנה לשנה. בעבר, כשהיה מצב דומה עשו "ריסטרט" למערכת על ידי יצירת "היפר אינפלציה". לדוגמה, בשנת 1984 האינפלציה טיפסה לכ-400% בעקבות גל ההתייקרויות, שבסיומו הדפיסו מטבע חדש (₪) על בסיסה של השיטה הקיימת. כמובן שכל אלה שחסכו טיפין-טיפין עד אותה שנה הפסידו את כל חסכונותיהם. בזמנו, המשכנתאות לא היו צמודות למדד ולכן בעלי המשכנתאות הרוויחו מזה.

אך כיום, אם תתרחש שוב סיטואציה דומה, הפעם המצב שלנו יהיה חמור בהרבה יותר. דבר ראשון, רוב המשכנתאות כיום צמודות למדד. הן יעלו בעשרות אחוזים גם כאשר מחירי הבתים ירדו, דבר שיכול להביא למצב אבסורד בו החוב שלנו לבנק גדול מערך הדירה שלנו.

דבר שני, בשנים האחרונות המדינה העבירה את האחריות לפנסיה לידי אזרחיה וכמעט שאינה מנפיקה יותר אגרות חוב שמיועדות לכספי הפרישה שלנו. כאשר ייווצר משבר, מאות אלפי אנשים יישארו גם ללא בית וגם ללא פנסיה בסיסית.

מטבעות משלימים

עקב כך, על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

האם אני יכול "לשבת בצד" בעוד ביטחוני הכלכלי הולך ונשחק?

מה אני יכול לעשות בכדי למנוע או לפחות למזער את הנזק שעלול להיווצר?

האם ישנה שיטה כלכלית שיכולה למנוע ממני ומכולנו בעתיד משברים כאלה?

האנושות כיום בשלה למהפכה כלכלית. בכדי לעשות שינוי אמיתי יש להרוס ולבנות מחדש את השיטה. בדיוק כמו בפרויקט "פינוי בינוי" בנדל"ן, כך "בינוי-שינוי" בכלכלה: לבנות מערכת כסף חדשה במקרה של שפל כלכלי. העובדה שיש לנו מערכת כסף עצמאית תגן עלינו.

יש כבר מספר דוגמאות של מערכות כסף שמתפתחות בכל מיני מקומות בעולם:

בשוויץ משתמשים מאז שנות ה-30 במטבע WIR, מטבע שהמציאו 17 אנשי עסקים בשנות השפל הגדול. כיום כוללת המערכת למעלה מ-60 אלף עסקים ומגלגלת כ-3 מיליארד פרנק שוויצרי בשנה.

בבריטניה נוסד בשנת 2009 מטבע ה"סטראוד פאונד", כדרך לסייע לאזרחים להתמודד עם המשבר.

מדינת יוטה שבארה"ב הפכה לאחרונה, בעקבות היחלשות הדולר, את הכסף והזהב למטבעות רשמיים במדינה. מעבר לכך, לארה"ב יש עוד שורה ארוכה של מטבעות משלימים משלה והתופעה תופסת תאוצה בעקבות המשבר האחרון.

ביוון קיימת תופעה בה קמות מערכות כסף אלטרנטיביות ליורו, כדוגמת ה- "Tem". מערכות הכסף האלה מחליפות את המערכת המוניטרית הפגומה במערכת חברתית של סחר חליפין וסולידריות, המטפחת אינטימיות קהילתית ותמיכה הדדית כפתרון למשבר הקשה שעובר על יוון בימים אלה.

בגרמניה קיימות כיום יותר מ-23 מערכות מטבע שהוקמו לאחר השקת היורו מתוך חוסר אמון במטבע האירופי.

בשנת 2009 הושק באורוגוואי ה-"C3", מטבע משלים שגם ניתן להמרה למטבעות בינלאומיים. ברנרד ליטאר, מאבות היורו ומומחה למערכות מוניטריות, מקדם בשנים האחרונות את רעיון המטבע הגלובלי, "Terra", שיתבסס על סל של 9 – 12 סחורות ולא יהיה שייך לאף מדינה. המטבע יהיה יציב יותר ופחות תנודתי מהמטבעות הלאומיים ולא נצטרך לשלם עמלות במעבר ממטבע למטבע.

מגמות אלה, שמסתמנות בכל העולם, מרמזות על שינוי משמעותי בתפיסה ועל מעבר ממערכת שנשלטת בידי מעטים למערכת כסף מבוזרת ויציבה, שמשלבת טוב יותר בין השוק המקומי לשוק העולמי.

 

 

*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ\שיווק השקעות ואינו משמש כתחליף לשירות זה שמתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. האמור אינו תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.