מה בוער? החיים החדשים!

זה התחיל מפסל אדם עשוי מעץ העולה באש, התפתח לאירוע אמנות וביטוי עצמי גדול מימדים בארה"ב והגיע להתפשטות של קהילות ברחבי העולם. לפני למעלה משנה זה הגיע גם אלינו, לישראל, ונדמה שזו רק תחילתה של ידידות נפלאה עם יישומם של מושגים גדולים כמו: "חופש ביטוי", "עצמאות" ו"א-מסחריות". הכירו את קהילת ה-"Midburn" (מידברן) הישראלית שיש בכוונתה עוד הרבה מה לומר ולעשות באשר ליצירת חברה נטולת מסגרות כובלות, מעבר לאירועים מסמלי יצירתיות ומעוף מחשבתי שיזמה ועוד מתכננת ליזום. זהו סיפורה של קהילה שבוער לה במיוחד להצית בקרב בני אדם את אש החיים האמיתיים.

הסיפור מתחיל בשנת 86' בארה"ב. בחור בשם לארי ישב עם חבריו על החוף בסן פרנסיסקו ויחד הם העלו באש דמות של איש מעץ. האירוע המשעשע והחד פעמי הזה הפך למסורת, ופעם בשנה התאספו החבר'ה על החוף, עשו שמח ושרפו פסל מעץ. משנה לשנה גדלה כמות האנשים עד שבשלב כלשהוא הוחלט להעביר את האירוע למקום גדול יותר בנבדה.

האירוע הפך לפרויקט חברתי-אמנותי גדול מימדים הנקרא "Burning Man" (האדם הבוער), הגדל משנה לשנה. לאירוע האחרון הגיעו כ-50 – 60 אלף איש. על שטח עצום, מדי שנה בחודש אוגוסט, נבנית "עיר" גדולה, המורכבת כל כולה מיוזמות אישיות ועצמאיות של משתתפי האירוע: מיצגי אמנות, מיצגים אינטראקטיביים, הפעלות ויוזמות מקוריות כאלה ואחרות. האירוע, הנערך במשך שמונה ימים, מושתת על עשרה עקרונות: קבלה קיצונית – כל אחד יכול לקחת חלק באירוע, כלכלה מבוססת מתנות – אין סחר חליפין אלא נתינה שנעשית תוך היעדר ציפייה לתמורה כלשהיא, היעדר השפעה מסחרית – כל חסות או פרסום אסורים, עצמאות רדיקלית – עידוד הפרט לסמוך על עצמו, לקחת אחריות אישית מלאה ולדאוג לכל הפרטים הנדרשים, ביטוי עצמי רדיקלי – הפרט מבטא עצמו בחירות מלאה כל עוד אף אדם לא נפגע מכך, מאמץ קהילתי – עזרה הדדית תוך הערכה לשיתוף פעולה ויצירתיות, אחריות אזרחית – כיבוד כללי החברה ודאגה לשלום הציבור המשתתף באירוע, לא להשאיר זכר – כיבוד הסביבה ואחריות על ניקיון סביבתי, השתתפות – כולם משתתפים ללא תנאים וגבולות, כאן ועכשיו – החוויה של מי אני והמגע עם העולם האמיתי שמעבר למגבלות האדם.

עקרונות ה"ברנינג מן" לא נוצרו רק על מנת לקיים את האירוע הייחודי השנתי אלא מתוך רצון להטמיעם כחלק מאג'נדת החיים בעולם שמבוסס ברובו על חומר, מסגרות והיעדר אינדיווידואליות.

בעקבות הצלחתו של האירוע, נוצרו במהלך השנים ברחבי ארה"ב קהילות "ברנינג מן" שנפגשות דרך קבע, יוצרות מתוך עצמן ומקיימות את רוח העקרונות כאורח חיים של ממש.

"זה הזמן הנכון בישראל כי לאנשים נמאס"

"הייתי שם ארבע שנים ברצף עם כמה מחבריי. אחרי אירוע מעצים כזה, אתה מחפש קהילה שתהיה שם ביומיום, קהילה שמבינה מה זה 'ברנינג מן' ושחיה על פי העקרונות. כשחזרנו משם בשנת 2011 החלטנו שאנחנו חייבים ליצור קהילה כזו בארץ", מספרת אחת ממייסדות קהילת "ברנינג מן" הישראלית – קהילת "Midburn".

כמו כל שלב ביצירת קהילה המחזיקה באג'נדה וברצון לקיים אורח חיים מסוים, גם במקרה של ה"מידברן", זה התחיל מהקמת קבוצה בפייסבוק. בהתחלה הביעו התלהבות בעיקר 'פליטי' ה"ברנינג מן" האמריקאי. "אחרי זמן מה החלטנו לערוך מפגש כדי לראות איך אנחנו מקדמים את עניין הקהילה. קהילה צריך לתחזק. אז ערכנו מפגש ראשון של הקהילה, אליו הגיעו 15 איש. רובם הם אלה שמובילים כיום את הקהילה. בפגישה דיברנו על איך כל אחד רואה את הקהילה ומה הוא רוצה שיהיה בה. זה היה ערב משמעותי. מאז הכל התחיל להתפתח. במשך חצי שנה נפגשנו מדי שבוע בבר בפלורנטין, השייך לבחור שהיה ב'ברנינג מן', ותכננו את האירוע הראשון של 'ברנינג מן' בישראל. עסקנו רבות בשאלה: האם אנחנו ממוקדים יותר בהקמת אירוע כמו ה'ברנינג מן' או בקהילה? והגענו למסקנה חד משמעית שזה חייב להיות במקביל: קהילה שבונה אירוע שבונה קהילה".

באפריל 2012 נערך האירוע הראשון של הקהילה, במשך שלושה ימים בחוף הבונים. האירוע נשא את השם: "מאמא-ברן". כ-400 איש הגיעו והשתתפו באירוע, שפעל ברוח עשרת העקרונות של האירוע המקורי, ה"ברנינג מן".

"לא ידענו למה לצפות. כשהגיעו כ- 400 איש זה היה מאוד מפתיע. הם הגיעו דרך הפייסבוק ודרך 'חבר מביא חבר'. לא ידענו עד כמה אנשים מודעים לאירוע ולקהילה. הצוות המארגן של האירוע הקים בר, שזה בר קבוע שהולך איתנו לכל האירועים, שנקרא: 'להלה בר'. ביקשנו מחברי הקהילה להביא בקבוקי אלכוהול ושתייה קלה לבר כתרומה. אנשים התגייסו ונתנו. היו יוזמות קטנות, כמו: קבוצת בנות שעשו גינת פרחים בחול, בחור שהסתובב עם בר נייד ונתן לאנשים לימונדה, מישהו שיצר הפעלה של צבעי גוף ועוד. אלו היו רק ניצנים. אנשים עדיין לא ידעו איך לאכול את זה, אך ראינו בזה התחלה חיובית". כמובן שבסוף האירוע, בהתאם למסורת ה"ברנינג מן", הוצב פסל אדם מעץ שעלה באש.

האירוע הצליח ליצור בארץ הדים ולחזק את הקהילה הישראלית של ה"ברנינג מן" לקהילה של ממש. זה גם היה השלב בו מייסדי הקהילה החליטו על יצירת האירוע הגדול, "אוקטוברן", בחודש אוקטובר האחרון, בחוף הבונים. "להפקת 'אוקטוברן' עבדנו בצורה יותר רצינית. כבר נוצרה קהילה מגובשת והייתה מודעות גדולה יותר למה צריך לעשות ובמה זה כרוך. הגענו לשם שבוע לפני האירוע כדי להתחיל להקים את התשתית. כשאנשים התחילו להגיע ולהקים מיזמים והפעלות זה היה ההלם הכי טוב שאירע לי בחיים".

כ-1,200 איש לקחו חלק באירוע ה"אוקטוברן", שהפעם כבר הציג יוזמות והפעלות יוצאות דופן של אנשים מרחבי הארץ. "זה היה מטורף. הבר שלנו היה מאורגן עם אזור ישיבה, היו חבר'ה שפתחו מתחם קולנוע וכל לילה הקרינו סרטים עם מקומות ישיבה, היו כאלה שהכינו ארטיקים, היה אמן שהכין יצירות מדהימות, שאחת מהן הייתה דגם של פרפר שכשאתה עולה עליו ומזיז את כנפיו אתה עף. היה בחור שיצר מייצג של שבשבות על החוף, היו חבר'ה שעשו רפלקסולוגיה ועוד. עיקרון הנתינה היה מאוד מורגש. הגיעו גם תיירים. זו הייתה הצלחה מסחררת".

חברי הקהילה הבינו שהחלום פתח במסע הגשמתו, והחליטו ששמה של הקהילה יישא בשם הייחודי: "מידברן". הקהילה הישראלית הלכה וגדלה ואף נוצרו כבר מספר מפגשים בין נציגיה ובין נציגי קהילות ה"ברנינג מן" בארה"ב.

קהילה שהולכת וגדלה בישראל תחת עקרונות חיים אחרים, כאלה המבטאים את חופש הפרט וכוחה של קהילה חופשיה. מה זה אומר?

"אנשים משתוקקים למשהו אחר. לאנשים נמאס מחגיגות חסרות תכלית, אנשים רוצים להכיר, לבנות ולקחת חלק בקהילה שמושתתת על נתינה. אנחנו עכשיו מוכנים בארץ למה שה'ברנינג מן' מסמל: ביטוי רדיקלי, קבלה רדיקלית, אהבה. זה הזמן הנכון כי לאנשים כבר נמאס. אנשים מחפשים את האלטרנטיבה למשהו אחר, שלא הכירו לפני כן, להזדמנות להביע את עצמם, להפסיק לשפוט אחד את השני. ה'ברנינג מן' מייצג את העקרונות אליהם משתוקקים בני האדם, לפחות אנשים רבים שאני מכירה".

האירוע הגדול הבא כבר נמצא בשלבי תכנון. כ-70 מתוך חבריה הפעילים של הקהילה לא שוקדים על השמרים, ומדי שבועיים נפגשים בקואופרטיב "בר קיימא" בתל אביב כדי לתחזק את הקשר, להעלות רעיונות ולהתמקצע כמה שיותר על מנת שהאירוע הבא ואלו שיבואו אחריו יישברו שיאים ויגדילו את כוחה של הקהילה. "נוצרת בישראל קהילה שחרטה על דגלה את עשרת העקרונות של ה'ברנינג מן' ושכולם מוזמנים לקחת בה חלק".