"אם אנחנו היום מכינים את הילדים שלנו לעולם הישן שנעלם – עומדת להיות קטסטרופה"

"לא יכול להיות שעדיין ברוב העולם ברור שצריך ללמוד היסטוריה ולא ברור שצריך ללמוד עתידנות. בעולם שמשתנה בקצב מהיר, המושג עתידנות צריך להיות הבסיס כדי שנוכל להתמודד עם סוגיות עכשוויות", אמר יעקב הכט, ממובילי מהפכת החינוך בארץ ובעולם, בהרצאה שערך בבית הספר הדמוקרטי בחדרה במסגרת אירוע התרמה של פרויקט "ללמוד לתת".

הכט, מי שייסד את בתי הספר הדמוקרטיים בארץ ובעולם וכיום מוביל את פרויקט "ערי חינוך", עסוק בשנים האחרונות בהובלת מגמות חינוך העתיד ברחבי העולם. בין מסעותיו בעולם, הוא חוקר ומפתח את המגמות החדשות, נפגש עם מובילי חינוך מרחבי הגלובוס ומסייע בהטמעת תפיסות ומבני חינוך התואמים לעולם החדש המתהווה. שעות ספורות לאחר שסיים את ההרצאה בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, אותו הקים לפני כשלושים שנה, כבר היה בדרכו לכנס באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב אליו הוזמן. בימים אלה, הוא גם מכין מאמר מקיף יחד עם פורץ הדרך הבינלאומי בתחום החינוך, סר קן רובינסון.

"לפני 29 שנה הייתי מומחה בגל של בתי הספר הפתוחים והחופשיים בשנות השישים והשבעים. הייתי המומחה של זה בארץ. הייתי מומחה במהפכה החינוכית שהתרחשה בשנות העשרים ובשנות השישים. צברתי הרבה ידע. היום מזמינים אותי לרחבי העולם לא בגלל המומחיות הזו, היום אני כבר כמעט ולא מתעסק בזה, אלא בשל תחום ההתמחות שלי הנוכחי הממוקד במה חדש בחודש האחרון במערכת החינוך. זו המומחיות שלי. אני גם מבין בהיסטוריה, במה שקרה בשנתיים וחצי האחרונות", אומר הכט בחיוך כשהוא מכוון את הנוכחים בהרצאה לעובדה שמתחוללת ברגעים אלה מהפכה עצומה שכל יום בה אינו דומה לקודמו. "בשנתיים וחצי האחרונות מתרחשת מהפכה חינוכית בעולם שלא הייתה מעולם. כל מה שהיה עד עכשיו הוא רק פתיח למה שקורה עכשיו ולמה שעומד לקרות בחמש השנים האחרונות. אנחנו במהפכה מטורפת בעולם, ובמהפכה הזו אם אתה מפסיד יום אחד אז אתה מפסיד. כל יום קורים דברים מטורפים שפעם לקחו שנים. עכשיו זה קורה בזמן נורא קצר".

הכט אינו מפריד את תחום החינוך מיתר תחומי החיים. "היום זה מאוד מסובך להגיד מה זה חינוך, מה זו כלכלה, מה זו טכנולוגיה. הכל מתערבב ביחד. קשה מאוד לשים את הגבול ולהגיד: 'זה חינוך'. בשבועות האחרונים פנו אליי שתי חברות טכנולוגיה גדולות בעולם כדי לקבל ממני ייעוץ, והן בכלל לא מתעסקות בחינוך. אלו שתי חברות גדולות מאוד שפיתחו טכנולוגיה מרתקת והם חושבים איך להכניס את הטכנולוגיה הזו לשדה החינוכי".

את ההרצאה שלו הוא פותח עם שקף עליו כתוב ציטוט שנאמר על ידי נשיא אוניברסיטת סטנפורד, ג'ון היינסי, לפני כשנתיים וחצי: "היכונו, הצונאמי מגיע". לאורך כל ההרצאה מסביר הכט על גל הצונאמי הזה ששוטף את העולם ומשנה את חיינו. "כשג'ון היינסי אמר את זה הוא התכוון לצונאמי שהולך להגיע אל העולם האקדמי. לא ברור אם יהיה עולם אקדמי בזמן הקרוב. אנחנו לא יודעים אם הילדים שלנו יילכו לאוניברסיטה, בכל אופן לא לאוניברסיטה כפי שהיא נראית היום, זאת בגלל שבשנים האחרונות הופיעו קורסים בינלאומיים גדולים שהתחילו בסטנפורד ויצאו לכל העולם בחינם, פתוחים לכל. מדובר בקורסים שאם פעם היית צריך להלחם ולהיאבק כדי ללמוד בהם, הם ניתנים היום לכולם. אתה כבר לא צריך להוכיח שלמדת בכיתה א'. בעקבות 'סטנפורד', 'הרווארד' ו-MIT'' התחילו גם להוציא קורסים כאלה.

"כולם היום בעולם מדברים על הצונאמי הזה שמגיע. יש כאלה שיטבעו בצונאמי ויש כאלה שיגלשו על הצונאמי. הצונאמי כולל מספר שלבים: שבר באוקיאנוס, הגל מתחיל לנוע אל החוף, יש נסיגה של החוף והגל עולה. אם כבר לפני שנתיים וחצי דיברו על הצונאמי, איפה הוא נמצא היום? היום אנחנו נמצאים בעולם בשתי נקודות: יש מקומות שבהם יש נסיגה של החוף ומקומות בהם הגל עלה על החוף. נסיגת החוף הוא המצב שאנשים מתעסקים בעוצמות גדולות של שמרנות שאומרת: 'בואו נחיה את החיים של פעם', 'בואו לא ניתן לחדשנות להכנס', Back To The Basis. יש כאלה שאף אומרים: 'זוכרים את התקופה שהרבצנו לילדים בביה"ס? זה עבד טוב, אז בואו נחזיר את זה'. 'בואו נעשה עוד ועוד מבחנים, זה עבד פעם טוב אולי זה יעבוד גם הפעם'. אך ברוב המקומות בעולם גל הצונאמי הזה כבר עולה על החוף".

כדוגמה נותן הכט את חברת "קודאק" העולמית. "בשנת 2005 ייצרה החברה מחזור של 13 מיליארד דולר וב-2010 החברה כבר לא הייתה. הסיבה לכך הייתה שב-2005 הם קיבלו החלטה אחת שגרמה לסגירת החברה – חברת המחקר והפיתוח שלהם פיתחה את המצלמה הדיגיטלית המובילה בעולם. כלומר, לכאורה הם היו מסודרים לעוד 10 שנים. אבל אז הדיון על המצלמה הדיגיטלית עלה לדירקטוריון, שקיבל החלטה שאין עתיד למצלמות הדיגיטליות. כך נסגרה חברת הענק 'קודאק'. היום חברת הצילום שמובילה את העולם זה 'אינסטגרם'. ב'קודאק' עבדו בסביבות עשרת אלפים איש במעגל ראשון ועוד מאות אלפי איש במעגלים שני ושלישי. כל אלה נותרו ללא עבודה, וזה הצונאמי. באינסטגרם עובדים סך הכל 13 איש. כל חברה שמצליחה לייצר טכנולוגיה חדשה מפילה בסיטונאות חברות ישנות.

"המהפכה היא בכל שלבי היצירה – בשלב הרעיון והיזמות, בשלב הייצור, בשלב השיווק ובשלב המכירות. בעולם הישן אם היה לי רעיון טוב, הייתי צריך לחפש ספונסר, לפנות לבוס של החברה ולבקש ממנו תמיכה. היום יש את גיוס מימון ההמון – אנשים מעלים את הרעיונות שלהם וכל ההמון יכול לתמוך בזה".

הכט מדבר בעיקר על גל הטכנולוגיה והחדשנות שמשנה את התנהלות ותוכן שוק העבודה. כלומר, בין היתר על היעלמותם של מקצועות. "כל תחום הייצור ייעלם לגמרי ויכבשו אותו הרובוטים ומדפסות התלת מימד. בעוד חמש שנים לעובדי הייצור לא תהיה עבודה. זה תהליך שמתרחש מהר. מדפסות התלת מימד משנות את המציאות מקצה לקצה, הן ייצרו כמעט הכל. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אמר: 'המהפכה של מדפסות התלת מימד היא הרבה יותר גדולה ממהפכת גילוי החלל'.

"המובטלים הצעירים היום בעולם הם החבר'ה הטובים שאמרו להם תעשו בגרות, תואר ראשון, שני ושלישי. כשהם עשו את כל אלה אמרו להם: 'עכשיו תהיו מלצרים'. אין עבודה. ה'אין עבודה' הזה רק יגדל  כי כל עולם העבודה הישן נכבש על ידי גל הצונאמי החדש".

"האדם פנוי לעסוק ביצירה"

העולם הישן, שהתבסס על מבנה הפירמידה, כדבריו, יפנה את מקומו לעולם החדש שיפעל על בסיס מבנה רשתי.

"השבר בלב האוקיאנוס הוא גל הידע – זה הדבר הגדול שמתרחש כיום שצריך לפקוח לנו את העיניים. כל הילדים שלנו, אם הם ירצו להתפרנס טוב, הם יצטרכו ללמוד לייצר ידע חדש. כמו שבעבר אם רצית להתפרנס היית צריך לעבוד בחקלאות, אחר כך זה היה בתעשייה ואחר כך במידע. היום זה לייצר ידע חדש. כדי לייצר את הפלאפון אין אדם אחד גאון שיכול לייצר אותו – צריך עשרת אלפים איש שיעבדו בשיתוף פעולה וייצרו את הידע הזה. היום הם שולחים את זה לגל התעשייה אבל בעוד כחמש שנים כבר לא ישלחו את זה לתעשייה – הם יעשו רק send וישלחו למדפסות התלת מימד.

"כל מה שאנחנו עוברים עכשיו זו הזדמנות ענקית, כי אם שחררנו את האדם מלעבוד עבודה של מכונה בעקבות כניסת הרובוטים ומדפסות התלת מימד, אז הוא פנוי עכשיו לעסוק בעבודת היצירה. אנחנו בבסיס שלנו נולדנו ליצור, כחלק מבני אדם שעובדים ברשת. תא פירמידה בארגון הוא ריק והוא מקבל אינפורמציה מלמעלה ומעביר אותה למטה. למה הוא חלול? כי אסור לתא הזה לגעת באינפורמציה. אם אתה במקום בו נותנים לך הוראה ואתה מעביר אותה למטה – תדע שאתה נמצא בפירמידה שהולכת לקרוס בתקופה הקרובה. מאפייני הפירמידות הם: התפקיד קובע את המעמד, לא משנה מה הידע שלך, ככל שאתה למעלה אתה יותר משמעותי, כולם נמצאים בתחרות על מי יעלה יותר למעלה והרעיונות תמיד יבואו מלמעלה למטה. הפירמידות האלה עומדות לקרוס. כשהצונאמי פוגש את הפירמידה, הוא ממוטט אותה. גם הכיתות בביה"ס כפי שאנחנו מכירים אותן לא ישארו עוד הרבה זמן.

"תא רשת, בניגוד לתא פירמידה, הוא תא מלא, לא חלול, יש לו את הצבע האישי שלו. הוא מקבל אינפורמציה מכל הכיוונים, מצבעים שונים, והוא מוציא את הצבע שלו לכיוונים שונים. תא רשת אחד, אם הוא לא פוגש תא רשת אחר, הוא כמו אנרגיה פוטנציאלית. זה כמו סוללה, שאם לא סגרנו מעגל, לא קורה כלום. אבל אם התא פוגש תא רשת אחר הוא מעביר את הצבע הייחודי שלו, ויש הידלקות. זה כל סוד החינוך החדש. בחינוך הישן אם מישהו חשב אחרת ממך הוא היה האויב שלך, אם מישהו חשב אחרת במערכת – הוא  הוגדר כבוגד. בחינוך החדש הרשתי – ככל שאתה מוצא אנשים שחושבים אחרת ממך – זו ההזדמנות הגדולה שלך. אם בכיתה הישנה התאים היו חלולים והמורה מילא את החסר, בכיתה החדשה יש ייחודיות לכל אחד וכל אחד הופך להיות גם מורה וגם תלמיד. כשנגיע לזה, הצונאמי של החדשנות והטכנולוגיה יגדיל ויעצים את מבנה הרשת הזה".

"אין זמן לחכות יותר"

הכט מודע לפחדים, לחששות ולאי הוודאות שפוקדים כיום את מערכות ואנשי החינוך בארץ ובעולם. יחד עם זאת, לדבריו, אין מנוס מלעשות מהפכה אמיתית שכן אם היא תאחר לבוא, הקריסה תהיה קשה ומזעזעת.

"במבנה הקלאסי המוכר אומרים לילדים לשבת שבע שעות על הכסא בכיתה, לא לזוז ולהקשיב למורה. כששואלים את המורים למה הם מלמדים את מה שהם מלמדים, הם לא יודעים. שאלתי אנשים למה לומדים בביה"ס מתמטיקה. זה מקצוע חשוב, נכון? כולם מסכימים אבל למה לומדים את זה? אני מנסה להבין את התפיסות של האנשים, ולרוב התשובות שהם נותנים לי הן תשובות אוטומטיות ולא ברור למה, איך זה קשור ואיך זה מבטיח משהו. אנחנו הרי צריכים בתקופת הילדות שלנו לרכוש כלים כדי להיות עצמאיים, לנוע בעצמאות בעולם – האם בתי הספר תומכים במסע הזה? מה צריכים כדי להגיע לעצמאות הזו? אלו שאלות קשות שבאות לידי ביטוי בעוצמה בגלל הצונאמי הזה שאנחנו נמצאים בו.

"כששואלים בהזדמנויות שונות אם המורה תמיד יהיה, גם בחינוך שישתנה – אז עונים: 'כן, בטח'. כאילו המורה תמיד יהיה ואין תחליף לקשר האישי עם המורה. אז זה בעיניי בכלל לא ברור. לפי דעתי, יש מאבק. יש משמעות לקשר האישי והקרוב בין המורה לתלמיד אבל אם קשר אישי ואנושי יעמוד מול מחשב – המחשב ינצח. הוא ייתן יחס אישי טוב יותר. המקום הטוב ביותר הוא השילוב בו נמצא האדם יחד עם המחשב, זה צריך לעבוד ביחד.

היום אמנם בבתי ספר הדמוקרטיים בונים מערכת והילד הוא זה שבוחר, אבל האם יש לנו היום כלים שילמדו אותי מי אני, איך אני לומד, שיציעו לי הצעות כדי שאוכל להתפתח בתחומים האישיים שלי? למשל, ילדים שלא מצטיינים בקריאה ובכתיבה – כמה המערכת מציעה להם תחליפים לקריאה וכתיבה? עד כמה המורים יכולים לעזור לי אם יש משהו שאני רוצה ללמוד ואני לא יודע קרוא וכתוב? – זה מוגבל. אבל אם נשתמש בטכנולוגיה חדשה האפשרויות הופכות לאינסופיות.

"אני לפעמים נשמע כמבשר רעות אבל אנחנו באמת הולכים לקראת סכנה גדולה כי אם אנחנו מכינים את הילדים שלנו לעולם שהיה ונעלם – תהיה קטסטרופה. אין זמן לחכות יותר. זה הזמן להכין אותם לחיים במבנה רשת. היום, לב לבו של עולם העבודה החדש הוא צעירים שנפגשים עם מבוגרים. שמעון פרס הוציא מאמר ביום העצמאות שעבר, בו כתב: 'אין טעם ללכת לאוניברסיטה, היא צריכה להתעסק במחקר ולא בללמד. בית ספר צריך להתחבר לשוק העבודה מגיל 16'. אם היום לא הייתי מעסיק מסביבי אנשים צעירים שמביאים רעיונות חדשים – לא הייתי קיים. הייתי נשאר עם הרעיונות הישנים. רוב הסטארטאפים בארץ בנויים על רוב של צעירים ומבוגר אחד, כמוני. כלומר, השינוי צריך להתחיל בכך שנפסיק לראות בנפרד תלמידים ומורים אלא לראות איך כל אחד בביה"ס הוא תלמיד ומורה. זו מהפכה שחייבת לקרות.

"בעבר התעסקנו במערכת החינוך בלחלק דגים שזה להעביר ידע. בהווה מחלקים חכות ומלמדים איך לדוג. בעתיד שצריך להיות כבר ההווה – יוצאים לדייג משותף, כלומר לראות אלו בעיות יש בסביבה ובעולם וכקבוצה, כקהילה שכוללת תלמידים, מורים והורים – להתמודד עם הבעיות הללו. כדי להתמודד עם הבעיות האלה צריך לשנות את מקצועות הליבה. לא יכול להיות שעדיין ברוב העולם ברור שצריך ללמוד היסטוריה ולא ברור שצריך ללמוד עתידנות. בעולם שמשתנה בקצב מהיר, המושג עתידנות צריך להיות הבסיס כדי שנוכל להתמודד עם סוגיות עכשוויות".

סרטון שהציג הכט בהרצאה של IBM על מבנה הכיתה החדשה:

לריאיון המלא שנערך עם יעקב הכט