כל הדרך אל הקריסה

על מטבע ה-BITCOIN הדיגיטלי, ששובה את תשומת ליבם של עשרות מיליוני איש מרחבי עולם, כבר כנראה שמעתם. המטבע הדיגיטלי המבוזר שלא נשלט על ידי שום גוף מרכזי, שלא שייך לאף מדינה, ושבמקום להיות שמור בחשבונות הבנקים שמור בצורה דיגיטלית בענן מחשביהם של משתמשיו. המטבע שנוצר ב-2009 על ידי מתכנת אלמוני, התנהל בפרופיל נמוך עד שפרץ לתודעה הציבורית בחודש שעבר ככוכב עולה בשמי הכלכלה. תשומת הלב העולמית לעבר ה-BITCOIN מלובה ב"דלק" ובעניין רב לנוכח משברי החוב בעולם, חוסר היציבות הפיננסית של הבנקים והאינפלציה הגואה.

מה גורם לאנשים לרוץ לקנות את המטבע הזה ומדוע אחרים מזהירים בתוקף להתרחק ממנו? לפני שנוכל להבין את הסיבות לשיגעון ה-BITCOIN, אנו חייבים קודם לכן להכיר יותר לעומק את שני סוגי המטבעות שהיו בשימוש עד היום.

ערך המטבע: אמונת המשתמשים בו

בעבר, רוב מערכות הכסף התבססו על מתכות יקרות וסחורות אחרות בעלות ערך. ערך הכסף לרוב היה מובנה במטבעות עצמם, שכן הם יוצרו ממתכות יקרות כמו כסף, זהב, וברונזה. כמו כן, ערכם נוצר בעקבות אפשרויות העיבוד שלהם לכלי עבודה, כלי בית ותכשיטים.

בימי הביניים, עקב שיפורים בטכנולוגיות הייצור, החלו יותר אנשים מן השורה לצבור עושר פרטי. מאחר ולא היו קיימים מנעולים וכספות כמו בעת המודרנית, אנשים מצאו לנכון שהמקום הטבעי לשמור בו את כספם היה אצל הצורפים המקומיים שהיו מעבדים את המתכות היקרות למטבעות. הצורפים רשמו על דף נייר עם חותמות צבעוניות את מספר המטבעות הקיימים באחזקתם, ומוסרים את הדפים המקושטים הללו כנייר התחייבות ללקוח. כך נולד לראשונה רעיון הבנק.

בינתיים, בשווקים השונים באירופה למדו חיש מהר כי הם יכולים לסמוך על שטרות נייר אלה כאילו היו המטבעות עצמם, והחלו להשתמש בהם בנוסף למטבעות. כנגד כל נייר חוב כזה היה מטבע יקר ערך בכספות הצורפים. שיטה זו הולידה את מה שמומחי כלכלה מכנים שיטת "הרזרבה המלאה". לאחר מכן התפתחה שיטה של "רזרבה חלקית", בה רק חלק מערך השטרות היה מגובה במתכות יקרות אך את העניין הזה נשאיר לפעם אחרת.

 

מערכת המטבעות שנמצאת כיום בשימוש שונה מבעבר. מערכת המטבעות של ימינו מכונה: "מטבעות פיאט" ((Fiat Currency. במערכת "פיאט" אין גיבוי של המטבע במתכות יקרות, ולמעשה המטבע אינו מגובה בשום דבר ממשי בעל ערך בעולם האמיתי.

תהליך המעבר במאה הקודמת למטבע "פיאט" בעולם התרחש בשני צעדים 'תמימים'. הראשון, בשנת 1944, במסגרת הסכמי "ברטון-וודס": ארה"ב שכנעה את יתר מדינות העולם לוותר על רזרבות הזהב והמתכות היקרות ולעבור לשיטה שעל פיה הדולר עצמו ישמש כרזרבה לגיבוי המטבע המקומי. הקו המנחה היה שזה יקל על סחר החליפין בין המטבעות, ובעקבותיו המסחר העולמי בין המדינות יתנהל באופן פשוט ותדיר יותר. כך קרה שמטבעות מדינות העולם הפכו להיות מגובים בדולרים במקום זהב, ורק הדולר המשיך להיות העוגן שמקושר לזהב בעולם האמיתי.

 

הצעד השני ששינה את חוקי המשחק הכלכליים שאת תוצאותיו המרים אנו חווים כיום התרחש בשנת 1971, כאשר ארה"ב הייתה בעיצומה של מלחמת ויטנאם ונזקקה להנפיק יותר ויותר דולרים לצורך המשך מימונה של המלחמה. ארה"ב מצאה את עצמה ללא יכולת להנפיק יותר כסף מאחר ומבחינה חוקית הייתה מוגבלת ביחס הרזרבה המסוים לזהב שהיה שמור בכספותיה. ריצ'רד ניקסון,  נשיא ארה"ב דאז, בהחלטה דרמטית ביטל את תקן הזהב. מאותו יום ואילך הדולר ובעקבותיו כל המטבעות העולם נהפכו להיות "מטבעות פיאט" – מטבעות שאינם קשורים לשום דבר בעולם הממשי שיכול להגביל את נפח הנפקתם.
אז אם ערך המטבעות בעבר נקבע על ידי המתכות היקרות שגיבו אותו, מה בעצם מעניק למטבע "פיאט" את ערכו?

מה שמעניק ערך למטבע ה"פיאט" היא אמונת המשתמשים בו כתוצאה מהמעמד החוקי שהמדינות מעניקות לו. מה שקובע את גובה ערכו של המטבע הם חוקי ההיצע והביקוש. זכרו זאת היטב כשנגיע לעסוק במטבע ה-BITCOIN.

דוגמה לתהליך היצע וביקוש כזה מתרחש באופן יומיומי בשווקי העולם כתוצאה ממאזן יצוא וייבוא של מדינות. כאשר מדינה מייצאת סחורות מחוץ לגבולותיה יאלצו הקונים להמיר את המטבע המקומי שלהם במטבע המדינה המייצאת (או במטבע מוסכם אחר) בשביל לבצע את הרכישה. כך, ככל שיהיו יותר דורשים למטבע המסוים כך ערכו יטפס כלפי מעלה.

לעומת זאת, כאשר מדינה מרבה לייבא סחורות, מוצרים ושירותים ולא דואגת לאזן את זה בייצוא, יפחת ערך המטבע המקומי שלה עקב ההמרה המתמדת של המטבע למטבעות זרים על ידי חברות, בנקים ואנשים פרטים (לתשומת ליבם של התומכים במדיניות האקזיטים וההפרטה של שירותי המדינה לגופים זולים יותר לכאורה בחו"ל…).

 

המאפיין החשוב יותר הקובע את ערכו של מטבע "פיאט" בתהליכי היצע וביקוש הצליח למרבה הצער לתפוס את תשומת לב האזרחים רק לאחרונה. העובדה כי אין גבול ממשי לגבי כמות הכסף שיכולים להנפיק היא הסכנה האמיתית, ובמערכת המוניטרית הרווחת כיום כסף חדש נוצר יש מאין בכל פעם שמישהו לוקח הלוואה מהבנק. כלומר, בלחיצת כפתור אחת פשוטה מתווסף לו עוד ועוד כסף למחזור, פעם אחר פעם אחר פעם, אינספור פעמים ביום, בבנקים הפזורים בכל רחבי העולם.

כתוצאה מכך, בשנים האחרונות זינק נפח הכסף בעולם במאות אחוזים, ללא התאמה לגידול בכמות הנכסים, הסחורות והשירותים. בעצם, אם תהיתם לגבי הסיבה המשמעותית ביותר ליוקר המחייה, הגידול בכמות הכסף בעולם הוא הגורם הבודד המכריע ביותר לכך.

אם תמשיכו לחקור את הנושא תוך תקווה לגלות אור בקצה ה'מנהרה המוניטרית', תגלו כי אור אין שם אלא רק מבוי סתום שיוביל לקריסת ערכו הסופי של המטבע.

הלוואה, חוב, ריבית

לפני שתמשיכו בקריאה, מומלץ לכם לצפות בסרטון הבא, העוסק בצמיחה מעריכית (06:32):

 

כדי להבין את המתרחש, כל הדרוש הוא רק מעט היגיון מתמטי. מבלי להיכנס לפרטים סבוכים, אפשר לומר בהכללה כי כל הכסף בימינו בעולם נוצר כתוצאה מחוב. למעשה, במערכת הנוכחית החוב והכסף הופכים לצמד בכל פעם שנלקחת הלוואה מהבנק. המשמעות של זה היא שאם תחברו את כל סכומי הכסף הקיימים בכל חשבונות הבנק בעולם תקבלו סכום עצום שקשה לעיכול. קל להבין את הסיבה למשבר החובות שפוקד את העולם, מהסיבה הפשוטה שיש כל כך הרבה מהם, מהחובות.

 

על מנת להבין לאן פנינו מועדות עם כל החובות האלה כדאי להוסיף לתמונה את עניין הריבית. הרי, בנק המעניק הלוואה לא עושה זאת בחינם – הוא מצמיד לסכום ההלוואה ריבית בדמות אחוזים, המציינים כמה כסף יש להחזיר בנוסף לסכום הראשוני שנוצר. זהו חוב כספי שממשיך לגדול באחוז מסוים כל עוד לא הסתיים פירעון החוב לבנק.

 

ולהגיון מתמטי פשוט: אם כל כסף נוצר מחוב ולכל חוב מוצמדת ריבית שיש להחזירה בנוסף לסכום ההלוואה הראשוני – תמיד יהיה צורך בסכום גבוה יותר מזה שהתחלנו איתו. אם האפשרות היחידה במערכת בה אפשר ליצור כסף חדש היא הלוואה נוספת, בהכרח יהיה צורך להגדיל את כמות החובות על מנת לכסות על ההלוואות הקודמות שנלקחו.

 

מגרף החובות של ארה"ב (בתמונה משמאל) ומנתוני החוב בעולם אפשר להבין בבירור כי העתיד הצפוי למטבעות ה"פיאט" שלנו הוא אינפלציה אדירה ובלתי נמנעת, דבר שיוביל בסופו של דבר לקריסה בערך המטבעות והחלפתם במערכת מטבעות חדשה. כך קרה עם הלירה, השקל הישן וכל מטבעות ה"פיאט" מאז ומעולם. אם עקבתם עד עתה אחר הכתוב פה, תוכלו להבין את שיגעון ה- BITCOIN שפקד את העולם, בו נעסוק בחלק הבא של הטור.

 

חלקו השני של הטור – מהפכת הכסף הדיגיטלי